על ישראל לדרוש ביטול הצהרת איראן להשמדת ישראל | דעה - פסקדין

יש להזכיר לנשיא טראמפ כי במו"מ מול טהרן נדרשת גם התייחסות מפורשת להצהרות המשטר נגד ישראל

מסקירת חילופי הדרישות במשא ומתן עם איראן מצד ארה"ב, המייצגת גם את ישראל, עולה כי נזנחה דרישה משפטית-הסברתית מצדנו. דרישה שאינה עולה בכסף, אינה עולה בנשק, אך יש לה חשיבות עצומה והיא – ביטול הצהרת איראן להשמדת ישראל. הערך של דרישה זו הינו מהותי-משפטי, ומהווה win-win הסברתי, זאת לאחר שישראל איבדה את עיקר ההסברה לפעולותיה הצבאיות והתחילה להופיע כבריון השכונתי. אי-היענות איראן לדרישה זו תסביר לכל אומות העולם את הצורך במלחמה הבלתי פוסקת שלנו באיראן ובגרורותיה.

רבים בעולם וגם בישראל אינם מודעים למטרת איראן עם יסודה המחודש כרפובליקה מוסלמית שיעית, ולהצהרתה הנושאת אופי חוקתי להשמדה פיזית של ישראל. אחד ההיבטים החמורים של חוסר המודעות לרעיון ההשמדה, אפילו בקרב הציבור הישראלי, הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה מתייחסת התקשורת לתופעות ריגול חמורות לטובת איראן - תופעות שכמותן לא הכרנו בעבר - מצד ישראלים שיש להניח כי אינם מודעים לסכנה העצומה הנשקפת גם להם מצד הרפובליקה האסלאמית. דרישתנו לבטל את ההצהרה והסירוב האיראני ימקדו את תשומת הלב למציאות המאיימת והבלתי נתפסת שבפניה עומד העם בישראל.

היענות מצד איראן לדרישה זו, שסיכוייה מועטים, אכן עשויה להיות בעלת משמעות עמוקה; למרות שמדובר ב"מילים" ולמרות שרבים לא נוטים לתת אמון במשטר האיראני הקיים, אין ספק שהתוצאה ההצהרתית של ביטול מטרת השמדת ישראל תהווה אימפקט על העם האיראני, ועל גרורותיה ועושי דברה.

כבר אמר מהטמה גנדי כי ל"מילים" יש ערך נכבד: "שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים. היה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך."

זהו המקרה היחיד בעולמנו בעת הנוכחית שבו מדינה חורטת על דגלה וחוקתה סעיף קבוע של השמדה פיזית של עם אחר. המקור שממנו נובעת מטרה זו של המשטר האיראני כלפי מדינת ישראל מבוסס על אידיאולוגיה דתית ופוליטית השוללת את לגיטימיות קיומה של המדינה, ואשר הפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח הרשמי של הרפובליקה האסלאמית.

הצהרות השמדת ישראל מצד מנהיגי המדינה המוסלמית היו בעל פה ובכתב: רוחאללה חומייני (מייסד המהפכה) טבע את המונח "השטן הקטן" עבור ישראל, בעוד ארה"ב היא "השטן הגדול". הצהרתו המפורסמת ביותר הייתה: "יש למחוק את ישראל מעל דפי ההיסטוריה" (או בגרסאות אחרות: "מהמפה"). עלי חמינאי הרבה להשתמש בטרמינולוגיה רפואית וביטחונית. הוא כינה את ישראל "גידול סרטני" שיש להסירו. בשנת 2015 פרסם ציוץ (והצהרה רשמית) שבו קבע כי "ישראל לא תזכה לראות את 25 השנים הבאות"; מחמוד אחמדינז'אד הצהיר על הכחשת השואה, וחזר על הקריאה להשמדת ישראל.

טקסים וסמליות מטרת ההשמדה: שעון הספירה לאחור

בכיכר פלסטין בטהראן הוצב שעון דיגיטלי ענק הסופר לאחור את הימים עד לשנת 2040 (בהתבסס על נבואת חמינאי לסוף ישראל); כרזות ושלטי חוצות: ברחובות הערים המרכזיות נתלים שלטים עם הכיתוב "מוות לישראל"(Marg bar Esraeel)  בפרסית, בערבית ובאנגלית; טילים בליסטיים: במהלך תצוגות צבאיות של משמרות המהפכה, נראו לא פעם טילים שעליהם נכתב בעברית: "חייבת ישראל להימחק"; יום אל-קודס (יום ירושלים): מצוין ביום שישי האחרון של חודש הרמדאן. ביום זה נערכות צעדות ענק ממשלתיות שבהן שורפים את דגלי ישראל וארה"ב ומשמיעים קריאות להשמדת המדינה.

האידיאולוגיה של הרפובליקה האסלאמית של איראן רואה בישראל נטע זר במזרח התיכון שיש לעקרו. בעוד שבזירה הדיפלומטית היא לעיתים מציגה זאת כ"משאל עם בין פלסטינים", הרטוריקה הפנימית והצבאית נותרת ממוקדת בהשמדה פיזית וקריסה של המדינה.

ככל שנבחן את הפעילות המעשית, הצבאית והפוליטית של הרפובליקה האסלאמית, נגיע למסקנה כי איראן מקיפה את ישראל בטבעת אש של גרורותיה – חמאס, חיזבאללה, חות'ים – ומשגרת מאות טילים על ראשי אזרחי ישראל בכוונה להרוג בהם. כך מממשת ומיישמת איראן את הצהרתה להשמיד את ישראל. ההצהרות להשמדת ישראל והפעילות המעשית נופלות תחת הגדרת "רצח עם" (ג'נוסייד) על פי אמנת רצח עם.

המרכיב הראשוני והעקרוני של רכיבי טענת הג'נוסייד הינו הכוונה להשמדת עם. כך עולה מסעיף 2 לאמנה הבינלאומית משנת 1948 בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם: "באמנה זו השמדת-עם פירושה - אחד המעשים המפורשים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא לקבוצה כזו..." 

ברי כי הדרישה למנוע מאיראן נשק גרעיני וטילים בליסטיים הינה בסיסית וחיונית, כי הרי השימוש בנשק הרסני הוא פועל יוצא של מטרות ההשמדה והכתובת על הקיר.

בשונה מהיחס המופנה כלפי ישראל, ההצהרות האיראניות כלפי ארצות הברית לרוב אינן עוסקות ב"השמדה פיזית" של המדינה או העם האמריקאי, אלא בקריסת המשטר וסיום הדומיננטיות האמריקאית בעולם (ובמזרח התיכון בפרט).

אמנם עדיין קיים הבדל בטרמינולוגיה האיראנית בין שתי המדינות: כלפי ישראל השימוש הוא במונחים של "מחיקה מהמפה", "גידול סרטני שיש להסיר" והשמדה פיזית של הישות הציונית. לעומת זאת, כלפי ארצות הברית השימוש הוא במונחים של "נפילת המעצמה", "סיום העריצות" וניצחון מוסרי/פוליטי על המערב.

"מוות לאמריקה" הוא הביטוי המפורסם ביותר שנשמע בהפגנות ובנאומים רשמיים מאז המהפכה ב-1979. מבחינת ההנהגה האיראנית (כולל המנהיג העליון עלי חמינאי), הכוונה היא מוות למדיניות האמריקאית. חמינאי הסביר מספר פעמים שהקריאה אינה מכוונת לעם האמריקאי, אלא למערכת השלטונית ("התנשאות עולמית") ולמדיניות החוץ של וושינגטון. איראן מגדירה את ארצות הברית כמקור לכל הצרות בעולם האסלאמי. המטרה האסטרטגית היא לא לכבוש את וושינגטון.

אלא שמילים יכולות על נקלה להפוך למעשים ולהצהרות חריפות יותר. אי לכך אין לפסול את הדרישה לסגת מהצהרות המוות גם כלפי ארה"ב וגם כלפי ישראל. בין ארה"ב לבין ישראל נוצרה שותפות גורל שמצאה ביטוי בלוחמה משותפת ומוצלחת ביותר, כדברי הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו. ראוי לפיכך שהאחות הגדולה והבכירה תייצג משפטית את אחותה הקטנה בדרך האמורה בכתבה זו.

• זאב ולנר, מייסד משרד עו"ד מוביל בישראל בדיני אישות וירושה. יזם הלכות ופסקי דין במשפט חוקתי (בג"צ בבלי 1000/92 ובג"צ ולנר 5364/94 ), יזם והקים את אתר המשפט הישראלי פסקדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.