עירייה רשאית לעקל אצל בנק גם בהעדר מידע קונקרטי הקושר בין הבנק לחייב

ע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נגד בנק הפועלים בע"מ

בית המשפט העליון קבע, כי עירייה רשאית להטיל עיקול אצל תאגיד בנקאי גם בהעדר מידע קונקרטי הקושר את המוסד הבנקאי אל החייב, וכי יש לאפשר לעירייה להמציא את צו העיקול למשרד הראשי של הבנק בו על פי הערכתה עשוי החייב לנהל חשבון.

סעיף 7 לפקודת המיסים מאפשר עיקול נכסים של חייב המצויים אצל צד שלישי.

השופטת בייניש קבעה, כי כיוון שהליכי עיקול ע"פ פקודת המסים דומים במהותם להליכי עיקול ע"פ חוק ההוצאה שלפועל, ניתן להקיש מן ההסדר הקבוע בחוק ההוצאה לפועל בעניין עיקול אצל צד שלישי.

ע"פ סעיף 45א לחוק ההוצאה לפועל, ניתן להמציא צווי עיקול למשרד הראשי או למען הרשום של תאגיד בנקאי. אמנם, בפקודת המסים אין הוראה מקבילה, אך נקבע, כי ע"פ לשונו ותכליתו של סעיף 7 לפקודת המיסים, אין לדרוש מן הנושה להוכיח כי הנכס שלגביו מתבקש העיקול אכן נמצא בידי הבנק, ומן הראוי להסתפק בדרישה מן הנושה להראות אחיזה סבירה כלשהי לכך שהנכס נמצא בידי הבנק.

עוד נקבע, כי יש לפרש את סעיף 7ב לפקודת המסים ותקנה 26 לתקנות המסים בצורה רחבה, כמאפשרות לצד השלישי לקבל שיפוי בגין הוצאות סבירות שהוציא בעקבות הטלת צווי העיקול, גם כאשר אם הסתבר בסופו של דבר כי הנכסים לא היו מצויים בידיו.

ע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נגד בנק הפועלים בע"מ

למדור מיסים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.