ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
מאת: עו"ד ישראל זלישנסקי
לפסק-הדין בעניין צנאני נ' משרד עו"ד אפרים פרומוביץ' ואח'
אישה שביקשה למכור את דירתה נתקלה בתאוות הבצע של הרוכש ועורך-הדין. השניים, כתבו בהסכם המכר מחיר נמוך מזה שסוכם עליו, וסיפרו לה כי הדבר נועד לצרכי דיווח למס-רכישה. את ההפרש, הבטיחו לה, תקבל בשיק לאחר ביצוע העסקה. הם כנראה לא היו מוכנים לפייטרית רצינית.
אישה, שביקשה למכור דירה שהיתה בבעלותה, סיכמה עם הרוכש את מחיר העסקה: 330 אלף שקל. על סמך סיכום זה פנו הצדדים לעורך-דין שייצג את שניהם בעסקה. אלא שבהסכם המכר, למרבה פליאתה של המוכרת, נכתב שערך המכירה הוא 245 אלף שקל בלבד.
עורך-הדין הרגיע אותה והסביר כי ההפרש, בסך 85 אלף שקל, יוחזק בידיו בנאמנות ויועבר אליה עם גמר העסקה. הסיבה לכך, הסביר, היא שעדיף לדווח למס-רכישה על עסקה בסכום נמוך יותר.
עם סיום העסקה ביקשה התובעת לקבל את ההפרש שהוחזק בנאמנות, אלא שגם עוה"ד וגם הקונה הכחישו את קיומו של הסכום המגיע לה. בעקבות כך, הגישה המוכרת תביעה כנגד עורך-הדין והקונה לבית משפט השלום באשדוד.
עורך-הדין טען להגנתו כי מחיר הדירה נקבע מלכתחילה על 245 אלף שקל, וכי סכום זה הועבר למוכרת ולפיכך אינה זכאית עוד לכל תשלום נוסף. עוד טען, כי ככל שהיה הסכם נוסף בין המוכרת לקונה, לא הובא הדבר לידיעתו. לטענתו, ההסכם הוא בין המוכרת לקונה ועל כן אין למוכרת עילת תביעה כנגדו.
הקונה תמך בגרסת עורך-הדין וטען אף הוא כי המחיר שסוכם עמד על 245 אלף שקל וכי לא היה כל הסכם אחר.
למוכרת לא היה כל מסמך בכתב כדי לחזק את גרסתה ולסתור את גרסת הנתבעים, שכמובן גובתה בהסכם המכר הכתוב. הראיה העיקרית שהיתה בידה היא הקלטות של שיחות עם השניים, בהן הם מודים בקיום ההפרש הנ"ל בסך 85 אלף שקל.
עורך הדין הוקלט
השופט אריאל ברגנר קיבל את התביעה על סמך עדותה של התובעת ועל סמך ההקלטות, וקבע כי הן קבילות כראיה חרף הכלל הקובע שרק מסמך בכתב יהווה ראיה כנגד מסמך בכתב. במקרה זה, קבע השופט, נשמע עורך-הדין מאשר את עצם קיומו של שיק על-סך 85 אלף שקל באופן מפורש.
בית המשפט פסק לתובעת סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן נפסקו לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
פסק הדין יועבר לרשויות המס
על אף תמיכתו בתובעת והביקורת החריפה שהעביר על עורך-הדין, שלטענת השופט ייתכן ושילשל לכיסו את סכום ההפרש, מתח השופט ביקורת על הצדדים ועל התנהלותם ומסירת הדיווח השקרי לרשויות המס. השופט הורה להעביר את פסק הדין לביקורת רשויות המס ולהנהלת בית-המשפט.
קיים החשש כי התובעת, על אף שזכתה במשפט, תעמוד לדין פלילי בגין העלמת מס ודיווח שקרי לרשויות המס, כמו גם קונה הדירה. לעומתם, עלול עורך-הדין הסורר לעמוד מול האשמות פליליות וכן לעמוד לדין משמעתי בגין התנהלותו הקלוקלת.
למען אלה העומדים בפני עסקת מקרקעין נדגיש, כי סעיף הנאמנות הוא סעיף הכרחי כמעט, אם לא בכל, הסכם מכר, ואין מה לחשוש מכך שעורך-הדין המייצג יחזיק כספים בנאמנות. אלא שאסור שסכום הנאמנות יהיה סכום שרירותי, עליו לשקף את חשיפת המס וההוצאות הנלוות של המוכר, כגון היטלים. וכמובן, דיווח שקרי לרשויות המס הינו פסול ועלול לעלות ביוקר.
*הכותב הוא עורך-דין העוסק בדיני מקרקעין ובעל תואר בראיית חשבון.
לפסק-הדין בעניין צנאני נ' משרד עו"ד אפרים פרומוביץ' ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.