עו"ד רוני אלוני סדובניק על חשיבות התיקון שאושר זה עתה בקריאה שלישית, ומעניק לנפגעי עבירות מין את הזכות לבחור את מין החוקר שיחקור אותם או המומחה הרפואי שיבדוק אותם.
אתמול (ד') טרם נעלה הכנסת ה-19 את דיוניה, אושרה בקריאה שלישית הצעת החוק לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה (זכותו של נפגע עבירת מין לבחירת מין החוקר), התשע"ד-2014 של חברי הכנסת יפעת קריב, דוד צור ומשה מזרחי (פ/2402/19).
הצעת החוק קובעת כי נפגעות ונפגעי עבירת מין יהיו זכאים לבחור אם חקירתם תתבצע בידי גבר או אישה. מדובר בהצעה חשובה ומהותית שיש בה להנגיש את השירות המשטרתי והמשפטי לציבור רחב של נפגעי עבירות מין, הבוחרים שלא לפנות כלל לרשויות מחמת הקושי הרב הכרוך בחשיפה של פן מיני בחייהם.
תחום עבירות המין בבגירים או בקטינים הוא תחום ייחודי הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי. מקום בו כלל נפגעי עבירה פלילית עומדים בפני קושי אובייקטיבי וסובייקטיבי לעמוד לחקירות רשויות החוק, האכיפה והמשפט. הקושי מועצם עשרות מונים כשהנפגע הוא קטין.
עד ליום זה ממש, תחום המיניות בחברה הוא "טאבו". זהו נושא שאינו מדובר בשיח חופשי וגלוי, אלא בשפה שעוברת עידון, מטאפורות ורמיזות כדי לתווך את הנושא האינטימי לצד המקשיב. הדיבור על נושא מיני כרוך בחסמים מוסריים, אתניים ותרבותיים. לגיל הנפגע, מינו ולרקע ההשכלתי שלו יש השפעה על יכולתו לבטא את שעבר עליו. חשיפת עבירת מין צריכה לצלוח מחסומי ביישנות וכללי צניעות.
הסרת חסמים למען האמת
מאחר שמטרת החוקרים, הגובים תלונה או עדות היא לרדת לחקר האמת ולדעת כמה שיותר פרטים על האירוע הנטען, השלכותיו ותוצאותיו המשפטיות, הרי שיש אינטרס ציבורי להנגיש את השירות המשפטי לקבוצת נפגעי ונפגעות עבירות מין באופן שיסיר כמה שיותר חסמים המונעים מהם להתבטא באופן מלא וחופשי ולתאר בצורה מדוייקת יותר את העבירה שנעברה בהם והשלכותיה.
מאחר שהבודק או הגורם המשפטי שמינה את הבודק לערוך בדיקה לנפגע עבירת מין, מעוניין בשיתוף פעולה מקסימלי כדי להבטיח תוצאה קרובה ככל שניתן לאמת, ראוי לאפשר לנפגע לבחור את מין החוקר או המומחה הרפואי שיחקור ויאבחן אותו. מאחר שאין מבחינת החוק כל הבדל מגדרי בין שיקול הדעת של שוטר/פרקליט/שופט/מומחה מקצועי הרי שאין גם מניעה כי נפגע העבירה יוכל לבחור את מין הבודק שאיתו יהיה לו קל יותר להיפתח ולדבר.
בתי המשפט כבר הכירו מזמן בזכותו של נפגע עבירת מין לבחור את מין הבודק או החוקר או המומחה. כך למשל בתביעה נזיקית שהגישה צעירה נגד משרד הבריאות בשל התעללות קשה שעברה במוסד רפואי בו אושפזה, נדרשה להיבדק בידי מומחה רפואי מטעם המדינה (ת"א 14859-06-11). אלא שלנוכח עברה הקשה, התובעת - הסובלת מחרדה קשה מגברים בעמדות שררה - לא הייתה מסוגלת לאפשר למומחה- גבר לבדוק אותה.
התובעת פנתה לבית המשפט וביקשה כי יורה לצד שכנגד לבחור מומחית אישה במקום מומחה גבר כדי שיקל עליה לפתוח את סגור ליבה ומבוכתה. נציגי הפרקליטות סירבו לבקשה הומניטרית זו בטענה כי במאגר המומחים הרפואיים שאיתם עובדת הפרקליטות, אין נשים פסיכיאטריות ויקשה על המדינה לאתר מומחית אישה. בית המשפט דחה את טענות המדינה וקבע בהחלטה תקדימית כי אין פגם או פסול בבקשה של נפגע עבירת מין לבחור את מין הבודק.
יש לברך את הכנסת ואת ח"כ קריב על התיקון המהותי אשר ינגיש את ההליך המשפטי לנפגעות ונפגעי עבירות מין כך שלא יחושו "אונס שני" מפאת החיטוט הבלתי סביר בתיקיהם הרפואיים והפסיכולוגיים בעיקר. נפגעות/ים אלו מאבדים בעקבות הפגיעה הטראומטית את מעט אמונם בעולם וחשים שפנימיותם נפרצה וחוללה. מסירת מכלול המידע הרפואי שלהם לידי הפוגע וסנגוריו חידדה תחושה זו, אך בעקבות התיקון המבורך יאוזנו זכויות הצדדים בהליך והצדק יעשה בדרך של שמירה על כבוד האדם.
* עו"ד רוני אלוני סדובניק מכהנת כיועצת ראש לשכת עורכי הדין למעמד האישה ויושבת ראש הועדה למעמד האישה בארגון לה"ב-לשכת ארגוני העצמאים ובעלי העסקים בישראל
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין