לפסק הדין בעניין נעימי נ' פטרול(א.ל.)אופנה בע"מ
עובדת בחנות בגדים טענה כי לא הורשתה לשבת בזמן העובדה, וכי כאשר התיישבה אחת העובדות לזמן קצר על שרפרף, התקשרו בעלי החנות שצפו בנעשה באמצעות מצלמות ונזפו בה. בית המשפט חייב את החנות לשלם 50,000 שקלים בגין הפרת הזכות לישיבה בעבודה וקבע כי התנהגות המעסיקים במקרה זה היתה בלתי אנושית.
התובעת עבדה כאחראית משמרת וקופאית בחנות הבגדים של חברת פטרול אופנה בע"מ בקניון מלחה בירושלים במשך כשנה וחצי עד שהתפטרה. לטענתה במשך כל תקופת העבודה, לא היו בחנות כסאות לעובדות, מלבד שרפרף או כסא בודד חסר משענת ששימש לסידור הבגדים, אך כל אימת שהעובדות ישבו עליו, מנהלי הנתבעת שצפו בנעשה באמצעות מצלמות, התקשרו לחנות והעירו להן.
בבית המשפט אף העידה מטעם התובעת עובדת נוספת, כי באחת הפעמים כאשר התיישבה לרקע קט, התקשרו בעלי החנות והורו לה להפסיק את המשמרת.
עוד טענה התובעת כי בסמוך לסיום עבודתה החלו מנהלי החנות "לקצץ" לה משמרות עד שלבסוף נאלצה להתפטר, אך לטענתה מדובר בהרעת תנאים ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים, ובנוסף העלתה טענות נוספות לגבי זכיותיה כעובדת.
מטעם החנות נטען כי התובעת התפטרה והיקף עבודתה לא שונה ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים, ומנהל החנות ציין כי כיום יש בחנות כסא "בר גבוה" עליו ניתן לשבת בקופה.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל כאמור את התביעה, וקבע כי החנות הפרה את חוק הזכות לעבודה בישיבה. נקבע, כי ממכלול העדויות עולה כי בתקופה הרלבנטית לא היו בחנות כסאות לכל העובדות, ולא היה כסא מותאם לעבודה בקופה, ולא זו אף זו - כשהתיישבה אחת העובדות, התקשרו אליה מנהלי/בעלי החנות והורו לה לקום, וכשניסו העובדות להכניס לעמדת הקופה כיסא, הן נדרשו לסלקו משם.
במעשים אלה, כך נפסק, הפרה החנות את הוראות החוק, כאשר בית הדין ציין כי אמנם בחלק מהזמן היה על העובדות לבצע את העובדה בעמידה - כאשר נכנס לקוח לחנות וכדומה, אך ביתרת הזמן ניתן היה לבצע את העבודה בישיבה וודאי שכך לגבי מי שעבדה בעמדת הקופה.
"הנתבעת ומנהליה יצרו אווירת פחד, כאשר העובדות ידעו שהן מצולמות כל העת וכאשר נחו לרגע או אף ביקשו לנוח עת החנות היתה ריקה, היו מנהלי הנתבעת מתקשרים ומדרבנים אותן לעמוד ולעבוד. מדובר בהתנהגות לא ראויה בלשון המעטה. חובת הנאמנות מחייבת את המעביד לדאוג לרווחת עובדיו. העובד אינו מכונה. יש להתחשב בו ובצרכיו.... האיסור שהוטל על עובדות לשבת והגערות במי שהעזה לשבת לנוח לרגע היו לא הוגנים ולא אנושיים. אלה מצדיקים להטיל על הנתבעת פיצויים לדוגמא" נכתב בפסק הדין, ונקבע כי החנות תפצה את העובדת ב 50,000 שקלים בגין אי מתן אפשרות ישיבה.
עוד נקבע, כי הוכח כי היקף עבודתה של התובעת קוצץ באופן ניכר ומשכך יש לקבוע כי מדובר בהרעת תנאים והיא זכאית לפיצויי פיטורים.
בסיכומו של דבר, חויבה החנות לשלם לתובעת פיצויים לדוגמא של 50,000 שקלים, ובנוסף, פיצויי פיטורים, דמי חגים, הפרשים לפדיון חופשה ולהחזר נסיעות והוצאות משפט של 5,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין נעימי נ' פטרול(א.ל.)אופנה בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.