עובד שהועסק מטעם משרד החוץ בשגרירות ישראל בטוקיו טען כי נגבה ממנו מס הכנסה בשיעור גבוה מדי והוא זכאי להחזרים, אלא שלפי החישוב שביצע פקיד השומה, העובד נותר חייב. מי צודק?
תושב ישראל החל לעבוד בספטמבר 2011 כנספח תרבות מטעם משרד החוץ בשגרירות ישראל בטוקיו. בשנה זו, שבה עבד 4 חודשים בלבד בטוקיו, הוא הרוויח בסך הכל כ-240 אלף שקל. כמחצית מהכנסותיו היו ממשכורת ומעסק בישראל, וכמחציתן ממשכורתו ממשרד החוץ.
זקוקים לייעוץ מול מס הכנסה?
פנה לעורך דין דיני מיסים
הדיפלומט ניכה מכנסותיו הוצאות של 3,152 דולר בהתאם לכללי מס הכנסה שחלים על בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל, ומשרד החוץ שילם במקומו מס של 11,821 דולר נוספים עבור הטבות שונות שקיבל.
פקיד השומה של מס הכנסה חישב את המס שצריך היה המערער לשלם על הכנסותיו בחו"ל ובישראל, בהתאם לכללים החלים על בעלי הכנסה מחו"ל, וקבע שמערער נותר חייב לו מס של כ-10,000 שקל.
אלא שלפי חישובים שערך הדיפלומט לפי פקודת מס הכנסה הוא דווקא זכאי להחזר מס של 24,000 שקל. לפיכך, הוא הגיש לביהמ"ש המחוזי בת"א ערעור על החלטת פקיד השומה.
בערעורו טען הדיפלומט, כי הכללים החלים על בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל נחקקו במטרה להיטיב עם העובדים בחו"ל, ולכן אין להפעיל את הכללים לרעתו. הוא הוסיף, כי חישוב המס בדרך זו מפלה אותו לרעה לעומת תושב שהפיק את אותה הכנסה בישראל, וכי הדבר מהווה פגיעה בקניינו לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לחילופין, טען המערער, כי השגרירות בטוקיו מוגדרת כשטח טריטוריאלי ישראלי, ולכן גם משכורתו מהעבודה בשגרירות נחשבת להכנסה שהופקה בישראל. כך או כך, טען, יש לחשב את הכנסתו לפי פקודת מס הכנסה ולא לפי הכללים החלים על הכנסה מחו"ל.
פקיד השומה טען, כי הכללים, שהמערער עצמו נהג לפיהם כשניכה הוצאות מסויימות, לא נועדו בהכרח להיטיב עם העובדים, אלא נועדו להתאים את שיעורי המס וההוצאות המותרות בניכוי בהתאם לצרכים המיוחדים הנדרשים מעצם השהייה בחו"ל. הוא הוסיף, כי העובדים לא רשאים לבחור לעצמם את כללי המיסוי.
אי אפשר לבחור
השופט יונה אטדגי קבע, כי על המערער חלים כללי המיסוי של עובדי חו"ל ואין קשר לכך ששגרירות ישראל נחשבת כשטח טריטוריאלי ישראלי. נפסק, כי המערער אינו רשאי לדרוש שחישוב המס לגביו ייעשה לפי מה שנוח לו – פעם לפי פקודת מס הכנסה ופעם לא, ממש כפי שפקיד השומה לא יכול לבחור בשיטת החישוב שבה ייגבה מס בשיעור גבוה יותר, אלא עליו לפעול לפי החוק והדין שהוא מחויב בהם.
השופט הוסיף, כי לדעתו תכלית הכללים לא הייתה להטיב עם התושבים העובדים בחו"ל, אלא להתאים את שיעורי המס והניכויים למאפיינים הייחודיים של עבודה מחוץ למדינה.
לפיכך, השופט דחה את הערעור, וציין, כי גם אם היה מתקבל, המערער לא היה זכאי להשבת כל הסכום, שכן לפחות חלק מהמס שהוא חוייב בו שולם על ידי משרד החוץ ולא על ידו.
לא ניתן צו להוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין