לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
בפסק דין שאושר לפרסום לאחרונה, קבע בית הדין האזורי לעבודה, כי עובד שפוטר בסמוך להודעתו כי הוא נשא HIV, פוטר מחמת הפלייה. המעסיקה, חברת תיירות גדולה ומוכרת, חויבה לשלם לו כ 42 אלף שקל.
בתום ראיון למשרת סוכן מכירות באחד הסניפים של חברת תיירות גדולה וידועה, הודיעה מנהלת כח האדם למרואיין כי התקבל לעבודה מיידית, ואף עדכנה על כך את מנהל הסניף. בשל כך, התפטר מהחברה בה עבד וסיכם על מועד תחילת העבודה.
אלא שביום השני לעבודתו ובסמוך לכך שסיפר למעסיקה כי הוא נשא HIV, טען העובד כי הודיעו לו כי עבודתו כסוכן מכירות הסתיימה, כיוון שעובדת לשעבר אמורה לחזור. לטענתו, אמנם הוצע לו לעבור לעבוד במחלקה אחרת, אולם הוא סירב כיוון שמדובר בתפקיד זוטר ופקידותי שאינו הולם את כישוריו.
בתביעה שהגיש נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, טען התובע כי פוטר מחמת הפלייתו בשל המחלה, למרות שאין לה כל השפעה על יכולותיו בעבודה, והיא אינה מסכנת את יתר העובדים. לטענתו, נפגע מאד מהתגובה לכך שסיפר על מחלתו. עוד טען, כי התפטר מעבודתו הקודמת משום שהתקבל לעבודה החדשה, וכי מצא עבודה חלופית רק אחרי 3 חודשים.
הנתבעת, שהודתה כי הציגה בפני התובע סיבת פיטורים שקרית, טענה בין היתר, כי רק לאחר שהתובע התקבל לעבודה, הסתבר לה שאין לו תקן והמנכ"ל לא מאשר את העסקתו. עם זאת טענה, כי הציעה לו משרה חלופית אך הוא סירב, ומשכך- הוא זה שסיים את יחסי העבודה.
דעות קדומות וסטריאוטיפים
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי הנתבעת פיטרה את התובע ללא כל סיבה עניינית, מחמת הפלייתו, ובהשפעת סטריאוטיפים על נשאי HIV.
נפסק, כי פיטורי התובע לפתע, ממש לאחר שהעסקתו אושרה ובסמוך לכך שיספר על מחלתו- תמוהים, וכי הנתבעת לא הוכיחה כי הם נבעו מאיזושהי סיבה עניינית- כך למשל, היא לא הביאה כל מסמך שיתמוך בטענה שחרגה מהתקן, מה גם שאם זו הייתה הסיבה- מדוע היה עליה להמציא לתובע סיבה שקרית לחלוטין?
עוד נקבע, כי ככל הנראה, המשרה החלופית הוצעה לתובע מאי נעימות ומחשש מההשלכות המשפטיות של פיטוריו, מה גם שמדובר בתפקיד זוטר ולא מובטח, ועל כן היה רשאי לסרב.
נפסק, כי הנתבעת הפרה באופן בוטה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק שוויון הזדמנויות ואת עיקרון השוויון הכללי, כשפיטרה את התובע מחמת דעות קדומות על המחלה אותה הוא נושא, ואף נהגה בחוסר תום לב מובהק כשמסרה לו סיבת פיטורים שקרית.
לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצוי של 12,600 שקל בגין הפסד השתכרות למשך שלושה חודשים, וכן 30,000 שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה לו. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 8,750 שקל.
לדברי עו"ד אבי סלמן ממשרד סלמן-אלון, העוסק בדיני עבודה, "בית הדין לעבודה העניק פרשנות רחבה להגדרת 'אדם עם מוגבלות' הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בקובעו כי החוק חל על נשאי הנגיף הכשירים לעבודה, זאת נוכח היותה של המחלה מחלה כרונית, המגבילה ממשית את חיו האישיים של נשא הנגיף, ובהתחשב בכך שההפליהמבוססת על דעות קדומות וסטריאוטיפים".
"שוב הוכח כי המעבידים מפלים אפליה קשה ופסולה בעלי מוגבלויות, ופוגעים בזכותם לעבוד ככל האדם, מוסיף עו"ד אראל גלבוע, העוסק גם הוא בתחום.
"ביהמ"ש אמנם פסק לתובע פיצוי", ממשיך עו"ד גלבוע, " אך לצערי, שוב חוזר הדפוס הקבוע בישראל, לפיו סעד משפטי ניתן לעובד רק לאחר שפוטר ובלא שיוחזר לעבודתו, ומעבידים מנצלים זאת, כדי להמשיך ולהפלות לרעה בעלי מוגבלויות תוך פגיעה קשה בזכותם הבסיסית לעבוד ולהתפרנס בכבוד."
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.