העובד לקה בסרטן העור ובמחלת ריאות לאחר עשרות שנים שבהן עסק בנגרות, צביעה ואינסטלציה. נקבע שהחשיפה הממושכת לשמש ולחומרים מזיקים בעבודתו הם הגורם למחלות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במחלת סרטן ומחלת ריאות מהן סובל עובד לשעבר בתעשייה האווירית כפגיעות בעבודה. התובע טען שבמשך עשרות השנים בהן עבד כאיש אחזקה ונגר, נחשף לקרינה של השמש וחומרים מזיקים, בהם חומרי צביעה ואסבסט. ביטוח לאומי טען שלא הוכח כי תנאי העבודה הם שגרמו למחלות, אבל השופט דורי ספיבק אימץ חוות דעת שקבעו כי סרטן העור נגרם מהחשיפה הממושכת לשמש בעבודה ומחלת הריאות נגרמה מהחומרים המזהמים עמם עבד.
התובע (87) עבד בתעשייה האווירית במשך 34 שנים, החל מ-1970 ועד 1993, כאיש אחזקה ונגר. במסגרת תפקידו הוא נחשף לאבק נגרות, אבק בנייה, דבק נגרים, חומרי צביעה, ואחת לכמה חודשים נחשף גם לאסבסט. 40% מעבודתו בוצעה תחת השמש.
בשנת 2014 הוא פנה לביטוח לאומי בתביעות להכרה בסרטן העור ובמחלת ריאות שהתפתחו אצלו כפגיעות בעבודה. ב-2017 ביטוח לאומי דחה את התביעות בטענה שלא ניתן להוכיח קשר בין תנאי העבודה של התובע למחלות בהן לקה.
משכך, הוא נאלץ לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה, והצדדים הסכימו על מינוי שני מומחים רפואיים שיבחנו את הקשר בין המחלות מהן סובל התובע לבין הגורמים בעבודתו.
מומחה בתחום רפואת העור קבע שהגידולים הסרטניים שהתפתחו באוזן ולחי ימין של התובע קשורים באופן ישיר לחשיפה ממושכת לשמש לאורך שנים, אולם גידולים סרטניים בגבו, שלא באזור שהיה חשוף לשמש, הם תוצאה של גורמים אחרים כמו רקע תורשתי.
המומחה שמונה בתחום הריאות אבחן שהתובע סובל מברונכיטיס כרונית. הוא קבע כי לאור העובדה שהתובע לא מעשן, חשיפתו לחומרים תעשייתיים מזהמים בעבודה היא הגורם להיווצרות או החמרת המחלה.
לנוכח חוות הדעת התובע טען כי יש לקבל את התביעה ולהכיר במחלות כפגיעות בעבודה.
ביטוח לאומי טען מנגד שהמומחה בתחום העור לא הסביר איך החשיפות החוזרות לשמש בעבודה השפיעו על גרימת המחלה, וכי לא ברור כיצד הגיע למסקנה זו לאחר שקבע בעצמו כי לתובע גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן - ללא קשר לתנאי העבודה.
בנוגע למחלת הריאות טען הביטוח הלאומי כי המומחה אומנם קבע קשר נסיבתי בין המחלה לעבודה, אך לא ציין מה הם החומרים שגרמו למחלה ומה תדירות החשיפות שדרושות לשם גרימת מחלה.
חשיפות מסוכנות
השופט ספיבק קיבל את התביעה. הוא ציין כי המומחה הרפואי קבע באופן מפורש שהנגעים באוזן ובלחי נגרמו בסבירות של מעל 50% עקב החשיפה לשמש – כפי שנדרש. השופט ציין שבניגוד לטענת הנתבע, המומחה הסביר באופן מפורט כיצד קרני השמש פוגעות בתאי העור ושחשיפה חוזרת מונעת מהתא לתקן עצמו.
עוד ציין השופט כי בניגוד לטענת הביטוח הלאומי, המומחה דווקא הדגיש שגורמי הסיכון שהשפיעו על הגידולים הסרטניים בגב (שלא נגרמו מתנאי העבודה), אינם רלוונטיים לנגעים בלחי ובאוזן.
גם בנוגע למחלת הריאות, השופט אימץ את חוות הדעת ודחה את טענת הביטוח הלאומי. הוא ציין שלפי הפסיקה, כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין, ניתן לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד דנית מזור
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד רועי הררי
עו"ד טארק ח'ורי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין