עבריינות במקומות עבודה

עבריינות במקומות עבודה

גיורא נדיב

התופעה של עבריינות במקומות עבודה הינה חמורה ונפוצה, אשר ניתנת למזעור ואף למניעה

עבריינות במקומות עבודה הנה תופעה נפוצה הידועה לכל מעסיק. מדובר בנושא שנשקל באמות מידה כלכליות כאשר ערכי הנזק הנגרמים ניתנים לזיהוי, אומדן והערכה.

מהות הבעייה

הבעיה העסקית החמורה היא כאשר מתקיימים בהם תהליכים בעלי אופי קרימינלי המשכי, שאינם מזוהים, ומיוחסים בטעות לנושאים אחרים כגון: מכשול במערכת הניהול והבקרה, העדר שליטה על מנגנוני היצור והשילוח, טעויות אנוש וכ"ו.

בחברות הענק שקרסו בארה"ב (אנרון, וורלדקום, בנק ברינג, טייק ואנדרסון) ישנו מכנה משותף: בכולן העבירה בוצעה על ידי עובדי החברה, ובכולן מנגנוני הבקרה הפנימית היו לקויים.

רוב התהליכים בעלי האופי הפלילי בעסק נוצרים ונרקמים על ידי עובדי הארגון, ולאו דווקא על ידי גורמים חיצוניים.

בעלי העסקים מבינים, כי נזקים כתוצאה מפעילות עבריינית יכולים להוות פגיעה במסה הקריטית של הרווחיות, אולם בין זיהוי החשד לפעילות איתור הגורם לנזק, קיים פער זמנים הפועל לטובת העבריינים.

מאפייני העבריין התעסוקתי

העבריין התעסוקתי מאופיין בדרך כלל בחזות נורמטיבית. הוא בעל ותק בעסק, שולט בטריטוריה שניתן להפיק ממנה רווח מניפולטיבי, ולא מן הנמנע כי הוא עלול להימצא בעמדה ארגונית בכירה.

מעבריינים שנתפסו והודו במעשה פשע ניתן ללמוד ולהבין מקצת הסיבות "טרום העבירה" שגרמו להידרדרות הקרימינלית בהתנהגותם:

• העובד נקלע למצוקה כספית מסיבות שונות כמו חובות מהעבר, הימורים, הלוואות מהשוק האפור.
• העובד או מישהו קרוב מבני המשפחה מאוים על ידי גורמי פשע/טרור.
• העובד נתון לסחיטה על קרע מיני/רומנטי.
• העובד הוא מהמר כבד.
• העובד הוא צרכן סמים קשים. (הרואין, קוקאין, אופיום, אכסטזי).
• עובד המחפש דרך לנקום במעסיקו.
• קשר מנטלי ורגשי הגורר את העובד לסייע לעבריין אחר בהתנהלות פלילית.
• העובד מתפתה בקלות יתר לדבר עבירה, בגין מנגנון בקרה לקוי בהיבט בטחוני וחשבונאי.

העבירות במקומות עבודה מתחרשות בדרך כלל בתחומי גניבת כסף או סחורה, לפעמים חבלה ברכוש המעסיק, והיו מקרים של גניבת מידע עסקי בתמורה לכסף או שווה ערך.

קבלת שוחד

קבלה או נתינת שוחד על ידי עובד גם היא תופעה נפוצה ומזיקה, שקשה לאתר אותה, שכן איננה גורמת לעסק נזק "בבולטות ומובהקות יתר", ובעת חשיפה ציבורית הנזק הוא יותר תדמיתי.

קבלת שוחד כספי/חומרי נעשה אצל מגוון רחב של בעלי תפקידים, החל מקופאיות שנותנות הנחה למכרים, ועד קניינים של מפעלים שמנהלים מנגנון פלילי ענף.

גם בעלי סמכויות שלטוניות, או קבלני משנה נוטים להתחלק בשלמונים עם בעלי השררה, וישנם בישראל אנשים שצברו הון רב ומשאבים מתעשייה זאת.

נסיון להצדיק את מעשה העבירה

האנשים שנתפסו בעת המעשה, ואלה שהודו לאחר מעשה בחדר בדיקות הפוליגרף נטו להצדיק את הגניבה ברמה פסיכולוגית, ולהקנות לדבר העבירה ממד טכני שולי חסר ערך משמעותי כמו:

• זאת מדינה של גנבים גם לי מותר.
• מה שאני "לוקח בלי רשות" הנו שולי, ולא יגרם ממנו נזק קרדינאלי.
• מה "שלקחתי בלי רשות" זה בין כך מה שהעסק היה חייב לי.
• אין לי בעיה מצפונית "לקחת בלי רשות" לאור היחס הגרוע של ההנהלה אלי.

חשיפת העבירה

רובן של העברות הפליליות בהיסטוריה של העבריין אינן מתגלות, ואין לגביהן רישום במשטרה או תיעוד פוזיטיבי, ולכן ישנה חשיבות עצומה לתהליך המיון והקבלה הראשונים.

ישנם עבריינים הפועלים שנים רבות בעסקים מבלי להתגלות תוך איזון בין הצגת חזות של חיים נורמטיביים לבין שמירה על הכנסה דיסקרטית מניצול של פלטפורמה קרימינאלית.

האריתמטיקה הקרימינלית מלמדת שגם אדם שהוכיח נורמטיביות כל ימי חייו יכול להיכשל באירוע פלילי באופן חד פעמי או ארוך טווח, ולחילופין באותה עבירה ישא חלק גם אדם שיש לו היסטוריה פלילית מגוונת.

מכאן שאין כללים מוחלטים, ומי שחושב "שפעם גנב תמיד גנב" אינו מדייק, והאמרה הנכונה היא שכל אדם בנסיבותיו יכול להיות גנב, ויותר מכך: 99% מהאנשים בעולם התנסו לפחות פעם אחת בגניבה בימי חייהם, גם אם מדובר בגניבה של פריט שערכו נמוך משקל אחד בכל תקופת החיים כולל הילדות.

בקרה ופיקוח

אם כן, כדי למנוע אובדן הכנסה מעבירות בעסקים ישנה חשיבות עליונה לתהליך המיון הראשוני, ולתהליך הבקרה והפיקוח הפנימי בארגון.

אני סבור כי בעוד אנו דנים בסוגיה מתבצעות ממש ברגע זה גניבות, הונאות, ו"עבירות צווארון לבן" במגזרי שוק רחבים על ידי אנשים נורמטיביים ללא רקע או עבר פלילי, שרמת התנסותם צוברת תאוצה ומחוזקת רק מהעובדה שלא נתפסו, ולא נחשדו עד כה, ומעולם לא נערכה ביקורת בתחומי אחריותם.

בקטגוריה זאת נכללים עובדים בכירים שרמת הכנסתם ירדה, הצפייה החברתית/משפחתית גדלה, ואין לאדם זה יכולת ממשית לאפס את הוצאותיו לרמת ההכנסה האמיתית, דבר הגורר אותו לתהומות הפשע.

אנשים אלה סיפרו בדיעבד, כי לא יכלו להציב חסמים חינוכיים, ולמעשה נגררו לדבר עבירה כדי להציל את כבודם.

ישנם רבים שאינם ממיינים את עובדיהם ומסתמכים על התרשמות כללית וקורות חיים, דבר שמעמיד מייד בסכנה את סכויי החשיפה לפורענות.

ידוע לנו על עובדים מתחום תעשיית המזון שנפלטו ממקומות עבודה בגין מעורבות בגניבה, שהצליחו "להיקלט", במקומות עבודה חדשים תוך הסוואת עברם.

עובדים אלה המכונים "פורמים" (עובד הפורם עד אפר את העסק בו הוא עובד לתועלתו הפרטית), התנסו במגוון רחב של קומבינציות להשגת רווח כספי/חומרי מגניבות, הונאות, מרמה וזיוף.

תפיסה של "פורמים" היא מאד קשה, ובדרך כלל היא גם מקרית.

כאשר נערכות בדיקות פוליגרף בגין חשד לנזק כספי מתגלות עובדות חדשות שאינן קשורות לאירוע הספציפי, המדהימות בתעוזתן את בעל העסק.

ידוע לנו על כמה גישות במיון וקבלת עובדים: א. גרפולוגיה שרמת מהימנותה נמוכה מידי לדעתי, אולם היא זולה. ב. מיון במכוני כוח אדם שמתיימרים להציג נתוני אמת על אמינותו ועברו של המועמד אשר לדעתי אינם מצוידים בכלים הנכונים לצורך הערכה זאת.

הצעה לאבחון

אחת הדרכים לאבחון "רמת אמינות במצג אחוזי מ0-100%" היא תכנת מבדקים ממוחשבת, שבה עונה הנבדק לשאלון מול המחשב בתשובות של כן ולא, מבלי להיות מחובר פיסית לסנסורים המודדים תגובות עצביות ממערכת העצבים האוטונומית כמקובל בפוליגרף.

שאלון זה מיועד לספק בדרכים מדעיות היבט של אמינות, ואיתור של מכשול קרימינאלי מעברו של המועמד שעלול להוות הפרעה קריטית במקום עבודה חדש.

* המחבר הינו המזכיר והגזבר של איגוד בודקי בפוליגרף הישראלי, וחבר באיגוד בודקי הפוליגרף הישראלי והאמריקאי. הבעלים של מכון נדיב ושות' , אשר עוסק בבדיקות פוליגרף ומבדקי אמינות.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

• לאתר של מכון נדיב: www.polygraph-nadiv.com