"לא כיף לנו עם אבא" - כך אמרו הקטינים לעו"ס המעורבת בפרשה. חרף זאת, ביהמ"ש אישר את המעבר ואת רישומם למסגרות חינוך בעירם החדשה
בית המשפט למשפחה בחדרה קיבל לאחרונה בקשת אם ל-3 קטינים לעבור עימם לעיר אחרת מזו של הפרוד, וזאת חרף התנגדותו. השופט ירון אלטרזון אישר את המהלך על רקע עמדת גורמי המקצוע - שלפיה המעבר יקדם את טובת הילדים - ולמרות התעקשות האב שהאם יוצרת כלפיו ניכור הורי. בהתאם לכך התקבלה בקשתה הנוספת של האם, לרשום את ילדיה למסגרות בעירה החדשה.
המבקשת והמשיב הם פרודים והורים ל-3 ילדים בני 10, 8 ו-5. לדברי האם, היא והילדים נאלצו לנטוש את יחידת הדיור בה גרו - צמוד לבית הורי האב - לאחר שזרם החשמל נותק במטרה לגרום לה להסתלק. עוד סיפרה שמזה כמה חודשים שהיא והקטינים מתגוררים בדירה שכורה בעיר מגורי אחותה.
האם שיתפה כי פנתה לאב כדי שיחתום על רישום הילדים למסגרות חינוך בעיר החדשה אלא שהוא סירב, ומכאן הצורך בבקשתה - בה עתרה לאשר את מעבר הילדים למשכנם החדש, ואת רישומם למסגרות שם ללא צורך בחתימת האב.
המשיב, לעומת זאת, התנגד בתוקף לבקשה ועתר להשאיר את ילדיו במסגרות החינוך שבמקום מגוריו. בפני עו"ס המעורבת בפרשה טען שהאם "יוצרת ניכור הורי, מסכסכת ומפעילה אווירה עוינת בבית". בתסקיר נוסף, שנכתב לאחר המעבר, תיארה העו"ס תחושת הקלה ושקט שחווים הקטינים לעומת תקופה שבה שהו בבית רווי במריבות ועימותים. "לא כיף לנו עם אבא", אמרו לה.
לעמדת האב מעבר הילדים לעיר אחרת פוגע ביציבותם "השבורה ממילא". על כן הוא מבקש לאשר את רישומם למסגרות במקום מושבו -שם התחנכו וצברו מעגל חברים במרוצת השנים.
מחנאות ואלימות
גורמי מקצוע נוספים שהגישו התייחסות לתיק היו, בין היתר, יועצת בית הספר ומרכזת היחידה להתפתחות הילד. בעוד זו הראשונה התרשמה שבבית המגורים נוצרה "מחנאות" באופן שהבת הגדולה "עם אמא" ואילו אחד הבנים "עם אבא", השנייה תיארה אלימות, קללות וגידופים שלדבריה עלו בשיחתה עם הצדדים.
על הרקע הזה קבע השופט אלטרזון שיש לאשר את מעבר האם לעירה החדשה, נוכח עקרון טובת הילד. "בנסיבות העניין, ובמיוחד כאשר המרחק בין שתי הערים הינו סביר, יש לתת משקל רב ליצירת התנאים הסבירים בהם תוכל המבקשת להסיר מעליה העול הרגשי הכבד שגוזל מכוחותיה המופנים לקטינים. מטעמים אלה אני סבור שמניעת מעבר המבקשת להתגורר ב-X וכפייה עליה להמשיך ולהתגורר בקרבת מגורי המשיב המתגורר בצמידות לבית הוריו, תהא בניגוד גמור לטובתם של הקטינים", כתב.
שיקול נוסף להתיר את המעבר נעוץ, לדברי השופט, בכך שלאם אחות בעיר היעד, בה תוכל להסתייע בעניין הילדים - דבר שסביר להניח שלא היה לה במקום מושבה הקודם. הוא הגדיר את בחירתה לעבור דווקא לעיר זו כ"הגיונית ואולי אף מתבקשת", והדגיש שלא מצא לנכון לשלול את האוטונומיה שלה לבחור את מקום מגוריה הרצוי לה, הכולל כאמור תמיכה מבת משפחה קרובה.
בהתאם לכך, קבע השופט לקראת סיום, הוא מאשר אף את רישום הקטינים למסגרות חינוך בעירם החדשה, וזאת משבנקודת הזמן הנוכחית הם שוהים רוב הזמן עם אימם ולכן הגיוני שילמדו שם, בד בבד לשמירה על קשר עם אביהם במסגרת זמני השהות שנקבעו - כל סופשבוע שני וכן יומיים במהלך השבוע.
- ב"כ המבקשת: עו"ד שמעון זיו
- ב"כ המשיב: עו"ד שחר ארביב
עו"ד שמעון קדביל
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.