סלקום נגד פלאפון: הטכניון ביטל מכרז לקבלת שירותי סלולר

מאת: עו"ד יונה וינדר

לפסק הדין בעניין סלקום ישראל בע"מ נ' הטכניון אח'

לאחר שקיבל הצעה אטרקטיבית מפלאפון, החליט הטכניון לבטל מכרז לקבלת שירותי סלולר שפרסם כשבועיים קודם לכן. האם ביטול המכרז נעשה בהתאם להוראות החוק? סלקום טענה שלא, ותבעה את הטכניון ואת פלאפון. מה קבע ביהמ"ש?

ביולי 2013 פרסם הטכניון מכרז לקבלת שירותי סלולר לעובדיו. כשבועיים לאחר מכן, ועוד לפני שהוגשו הצעות של ספקיות, החליט הטכניון לבטל את המכרז והתקשר עם חברת פלאפון, אשר זכתה במכרז מרכזי של החשב הכללי באוצר ב-2010 והציעה לו את אותם תנאים שהוצעו לחשב.

מעשה זה התאפשר על פי תקנות המכרזים, אשר מעניקות למוסד להשכלה גבוהה פטור ממכרז אם הוא מקבל את אותם תנאים שקיבל הספק שזכה במכרז מרכזי של החשב הכללי.

סלקום, שהתכוונה להשתתף במכרז של הטכניון, לא השלימה עם ביטולו והגישה נגדו ונגד פלאפון עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בה דרשה לחדש את המכרז.

החברה טענה, בין היתר, כי הטכניון לא היה רשאי להתקשר עם פלאפון ללא מכרז, וכי נהג שלא כדין כאשר ניהל עם האחרונה משא ומתן במהלך התקופה שבה היה המכרז פעיל.

לעמדת הטכניון, פלאפון הציעה לו תנאים זהים לאלו שקיבלה המדינה במסגרת המכרז של החשב הכללי, ומשהצעתה היא ההצעה הכלכלית הכי טובה עבורו, היה רשאי להתקשר עמה ללא מכרז. לדבריו, אילו היה מקיים את המכרז לא היה מקבל תנאים כה טובים.

הביטול הביא לתנאים טובים יותר

השופט אברהם אליקים הסביר, כי מטרת הפטור, המאפשר למוסד להשכלה גבוהה להימנע ממכרז, היא לחסוך הוצאות שמקורן בכספי ציבור.

"... סביר שהתנאים שהציע הזוכה במכרז החשכ"ל, בהם ניתן ביטוי לכח הקניה ולגודל של משרדי המדינה הנהנים מאותה הצעה (כמאה אלף מנויים כפי שנטען), יהיו תנאים טובים מאוד שגוף כמו הטכניון בסדר גודל קטן בצורה משמעותית, לא יוכל לקבלם בהליך מכרז רגיל", כתב השופט.

לקביעתו, הטכניון עמד בתנאי הפטור, ולאור העובדה שהדבר אף הביא לתוצאה הכלכלית היעילה ביותר עבורו - אין כל פגם בהתנהלותו.

השופט הזכיר לסלקום, כי התמודדה מול פלאפון במכרז של החשב הכללי והייתה לה הזדמנות להציע הצעה אטרקטיבית, אך היא הפסידה. משכך, לא ניתן לומר שלא קיבלה הזדמנות שווה לספק את שירותיה לגופים הממשלתיים.

השופט הוסיף, כי מדובר בביטול מאד מוקדם של המכרז - שבועיים בלבד לאחר שפורסם ועוד לפני שהוגשו הצעות. במצב כזה, כאשר ציפיות הגופים המציעים לא נפגעו, לא ניתן לומר כי שיקולים זרים הם שהביאו להחלטה.

לבסוף, קבע השופט, כי המשא ומתן שהטכניון ניהל עם פלאפון בתקופת המכרז לא היווה שימוש לרעה בהליכי מכרז, שכן הוא נוהל עמה בכובעה כזוכת המכרז של החשב הכללי.

משכך, העתירה נדחתה וסלקום חויבה לשלם לטכניון ולפלאפון שכר טרחת עורכי דין של 20 אלף שקל.

גוף המפרסם מכרז, בוודאי גוף ציבורי, צריך להיות זהיר בהתנהלותו - משלב עריכת מסמכי המכרז, עבור לשלב פרסמו וכלה בניהולו לאחר הפרסום וקבלת ההצעות - שכן המציאות מוכיחה כי פעמים רבות, מי שלא זכה במכרז אינו משלים עם ההפסד ומחפש כל דרך לבטל את זכיית הזוכה.

יש לקוות, כי פסק דין זה, אשר ללא ספק הינו ראוי ונכון, יגרום למתמודדים המפסידים במכרזים עתידיים, לשקול שנית את צעדיהם לפני שימהרו לפנות לביהמ"ש בתביעה לביטול המכרז ללא כל הצדקה משפטית ולוגית.

• ב"כ התובעת: עו"ד יניב עשהאל, עו"ד יניב שבו
• ב"כ הנתבעות: עו"ד גילי שפר, עו"ד ארז טיקולסקר

לפסק הדין בעניין סלקום ישראל בע"מ נ' הטכניון ואח'

* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום המסחרי.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

למדור: חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.