בית משפט השלום בתל-אביב חייב את הדיירים – שסיפחו את הגג ואת חדר הכביסה המשותפים לדירתם – לשלם לבעלי הדירות האחרים 50 אלף שקל כפיצוי על השימוש הבלעדי ואבדן ההנאה.
בעלי 7 מתוך 10 דירות בבניין במרכז תל-אביב הגישו באפריל 2011 תביעה נגד בעלי דירת הגג בטענה שהם עושים שימוש פרטי בגג האחורי ובחדר הכביסה שסמוך לו, אף שביהמ"ש העליון פסק שמדובר ברכוש משותף.
מסוכסכים עם השכנים?
עורך דין מקרקעין
הפרשה החלה בשנות השמונים של המאה הקודמת, הרבה לפני שהבעלים הנוכחיים רכשו את הדירה. אז, לטענת בעלי הדירות, הבעלים הקודם השתלט על הגג האחורי באופן לא חוקי וסיפח את חדר הכביסה לדירתו והם החלו לנהל נגדו הליכים משפטיים.
ב-1997 הנתבעים קנו את הדירה, כולל הגג וחדר הכביסה, אף שידעו היטב על הסכסוך. ב-2009 הכריע העליון סופית שמדובר ברכוש משותף, אלא שגם לאחר מכן המשיכו הנתבעים להשתמש בנכסים כאילו היו קניינם הפרטי.
התובעים ביקשו מבית המשפט להורות לנתבעים לסלק את ידיהם מהרכוש המשותף ולשלם להם דמי שימוש ראויים של 204,600 עבור 7 השנים שמאז הגשת התביעה.
במהלך הדיונים הצהירו הנתבעים כי מכרו את הדירה ופינו את הגג חדר הכביסה. משכך, נותר לדון רק בשאלת דמי השימוש.
הנתבעים טענו כי עד לפני פסק הדין של העליון ניתנו פסקי דין בערכאות אחרות שאישרו את השימוש בגג ובחדר הכביסה. לאחר פסיקת העליון, הם מסרו את מפתחות הגג לוועד הבית ואפשרו את השימוש לכולם. עד אז, לא הייתה עליהם כל חובה חוקית לפנות את הגג.
עוד טענו הנתבעים כי לתובעים לא מגיעים דמי שימוש, בין היתר, משום שפעלו כדין ובתום לב ולא נגרם להם חסרון כיס בעקבות השימוש בגג. לחלופין, גם אם יחויבו בפיצוי הוא עומד על כ-5,500 שקל בלבד.
הנתבעים גם הגישו הודעת צד שלישי נגד בעל הדירה הקודם – ודרשו שיחזיר להם כל פיצוי שיחויבו בו.
לא מלאכים
סגנית הנשיא, השופטת נועה גרוסמן, שהסתמכה על תמונות מהמקום ועל עדות נציג הדיירים, קבעה שהנתבעים עשו שימוש ייחודי בגג האחורי ובחדר הכביסה באופן שמנע מהדיירים האחרים מלהשתמש בהם.
עם זאת, השופטת הפרידה בין שתי תקופות: עד 2009 – שאז הסתמכו הנתבעים על פסקי דין שאישרו את השימוש בגג. בתקופה זו הם פעלו בתום לב, ואף אם היו מודעים לסכסוך המשפטי, לא מצופה מהם להיות מלאכים ולפנות את המקום בהיעדר צו.
מ-2009, המועד בו ניתן פסק הדין העליון, הסיפור שונה: אז היה על הנתבעים לפנות את הרכוש המשותף אך הם לא עשו זאת, ומסירת המפתחות של הגג לוועד לא הספיקה. עצם הענקת זכות הגישה, פסקה השופטת, אין בה מאום שעה שחדר הכביסה היה נעול מבפנים ובגג האחורי ניצבו חפצים אישיים.
השופטת הוסיפה כי מניעת ההנאה ושלילת זכות הקניין של התובעים בהחלט מצדיקה פיצוי, אותו העמידה על 50 אלף שקל צמוד למדד, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.
הודעת הצד השלישי נגד בעל הדירה הקודם נדחתה על ידי השופטת, שקבעה כי בהליך קודם הוא כבר חויב לשלם לנתבעים פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מרכישת הגג. משכך, הנתבעים גם חויבו בהוצאות של בעל הדירה הקודם בסכום של 15 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד עודד גיל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דן קטלן אסן
- ב"כ צד ג': עו"ד גד וייספלד
* עו"ד אביב סמוכה עוסק בסכסוכי שכנים וייצוג דיירים בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין