בית המשפט למשפחה חייב את האב לשלם לבנו מזונות של כ-5,000 שקל בחודש. ניסיונותיו להציג את עצמו כעובד זוטר בחברת הענק של אביו נדחו לנוכח רמת החיים הגבוהה שהוא מנהל.
מאז פרסום ההלכה התקדימית של בית המשפט העליון ניכרת מגמה של הפחתת סכום המזונות המוטל על אבות במצבים של משמורת משותפת והכנסות דומות. פסק דין שניתן לאחרונה מראה שעדיין כשפער ההכנסות בין הצדדים עצום, בית המשפט לא יהסס להטיל מזונות גבוהים במיוחד על האב.
בני הזוג נישאו ב-2013 והביאו לעולם ילד, כיום בן פחות מ-6 שנים. היחסים נקלעו למשבר וב-2017 הם התגרשו. המשמורת על הקטין ניתנה לאם ולאב נקבעו הסדרי שהות מצומצמים יחסית.
כחצי שנה קודם לגירושין הגישה האם תביעת מזונות. היא טענה שהאב מנהל בשיתוף עם אביו רשת מרפאות המונה 60 סניפים ברחבי העולם. היא העריכה את היקף הכנסתו השנתית בסכום העולה על 100 מיליון שקל. האם הוסיפה שלאב פנטהאוז מפואר בו גרו הצדדים עד לפרידה, ושוויו מוערך בכ-7 מיליון שקל.
עוד לטענתה, היא אינה יכולה למצות את כושר השתכרותה בהיותה המטפלת העיקרית בבן הקטן. לדבריה, שכרה החודשי הממוצע עומד על סך של כ-4,500 שקל בלבד. היא סיכמה שנסיבות אלה יש לחייב את האב במזונות של 5,000 שקל בחודש, בתוספת 1,000 שקל עבור הוצאות דיור ודמי טיפול.
האב טען מנגד כי הוא אמנם עובד בחברה של אביו אך משמש שם כעובד זוטר שתפקידו לשלוח מיילים ופקסים. הוא הוסיף שהוא נמצא כיום בחקירה פלילית בחשד להלבנת הון והדבר משפיע על מצבו הכלכלי. כמו כן, הוא נושא בתשלום משכנתא על הפנטהאוז בסך של 7,000 שקל בחודש ובמזונות של 3,400 שקל לבנו הבכור.
לטענתו, בעקבות הליכי התייעלות בחברה הופחתה משכורתו והיא עומדת כיום על סך של כ-8,000 שקל בממוצע. הוא הוסיף כי האם מנהלת חנות אינטרנטית ומשתכרת כ-15,000-20,000 שקל בחודש.
רב הנסתר על הגלוי
השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון דחתה מכל וכל את גרסת האב. היא ציינה שהוכח כי האב משתמש באופן קבוע בשתי מכוניות, האחת מסוג פורשה והשנייה מסוג מרצדס, ואף עומדים לרשותו נהג ועובדת משק בית על בסיס יומיומי.
לדבריה, טענות האב באשר לשכרו משוללות כל היגיון שכן אין יחס סביר בין הכנסתו הנטענת לבין הוצאותיו החודשיות. השופטת כתבה שלהתרשמותה, האב הוא בעל שליטה בחברה ומנהל אותה בפועל ובכל הנוגע לכלל הכנסותיו, רב הנסתר על הגלוי. לנוכח רמת החיים של האב העריכה השופטת את השתכרותו החודשית בכ-30,000 שקל.
השופטת הוסיפה כי לעומת האב, לאם אין בית משלה או הורים שתומכים בה וניכר ששכרה החודשי אינו עולה על 6,000 שקל. לדבריה, בין הצדדים פער הכנסות עצום, כשזמני השהות עם הקטין עומדים ביחס הפוך – האם נמצאת עמו רוב הזמן והאב שעות ספורות בשבוע.
השופטת הזכירה שלפי ההלכה האחרונה של בית המשפט העליון על בית המשפט לחתור לצדק ושוויון בכל הנוגע לחלוקת הנטלים בין הורים.
בסופו של דבר קבעה השופטת שהאב ישלם מזונות בסך 5,000 שקל עד גיל 6 ובסך 4,500 שקל מעל גיל 6. כמו כן נפסק שהוצאות החינוך והבריאות יחולקו בין ההורים ביחס של 60% לאב ו-40% לאם.
האב חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתמ"ש 58399-05-16
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אורית תובל פרידמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין