שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת ביטלה העברת בעלות בחנות של האב אל הבן, וזאת מכח "הלכת השיתוף" שחלה על ההורים המנוחים. בנוסף, השופטת השתכנעה שהבן משך כספים ללא ידיעת האב.
אב אלמן ערך צוואה ב-1997 בה הורה לחלק את רכושו באופן שווה בין בנו ושתי בנותיו, למעט חנות אותה הוריש לבנו בלבד. ב-2003 הוא "קיים" בעצמו את צוואתו, כשהעביר לבן את הזכויות בחנות ולאחר מכן ערך תוספת לצוואה.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
ב-2009 האב נפטר, ומאז בנו ואחת מבנותיו מתגוששים בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת שפסק לאחרונה בשש תובענות שונות במאוחד.
הבת – היא התובעת – טענה שיש לפסול את הצוואה כיוון שהאב המנוח לא היה מודע למעשיו והצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של הנתבע.
התובעת, שיוצגה על ידי עוה"ד ליאן קהת וגילור נחום, אף הגישה תביעות כספיות, בטענה שהנתבע רוקן את חשבונו של האב המנוח על דעת עצמו.
היא הגישה תביעה להשבת כספי קופת גמל, בטענה שהמנוח חתם על טופס "שינוי מוטבים" (בשנת 2006) כאשר תפקודו הקוגנטיבי היה ירוד. היא אף סיפרה שכחודש לאחר שנפטר, אחיה פנה לחברת הביטוח ומשך לכיסו סכום עתק של כ-1.5 מיליון שקל.
בנוסף, היא טענה שהיא ואחותה זכאיות לחלק מהחנות בהיותן היורשות של אימן המנוחה, שנפטרה לפני האב. היא טענה שיש להחיל על הוריה את "הלכת השיתוף" בנכסים, החלה על זוגות שנישאו לפני 1974.
האח-הנתבע, שיוצג על עוה"ד אלכס ויוסי גרינשטיין, טען בין השאר כי טיפל באב במסירות בעוד שהתובעת לא ביקרה ולא התקשרה. לטענתו, במועד עריכת הצוואה האב המנוח היה צלול והצוואה נערכה מרצונו החופשי.
בנוסף נטען בין היתר כי האב העביר לבעלותו את החנות במתנה לאחר 25 שנים בהן עזר בניהולה.
ביחס לתביעה הכספית, הנתבע טען, בין היתר, כי כספים רבים הוצאו לצרכיו של המנוח, ובייפוי כח.
עיתוי בעייתי
השופטת רונית גורביץ דחתה את גרסת התובעת ביחס לצוואה, כשקבעה כי המנוח היה כשיר לערוך אותה ולא הייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבע.
לעומת זאת, השופטת קבעה שלאם המנוחה היו מחצית מהזכויות על החנות מכח חזקת השיתוף, ועל כן התובעת ואחותה זכאיות לרשום את חלקיהן בחנות (בהיותן יורשות המנוחה).
כמו כן, השופטת חייבה את הנתבע להשיב לתובעת ולאחותה כ-210,000 שקל, מאחר שהשתכנעה כי הנתבע "משך סכומים לא מבוטלים מחשבון של המנוח, על דעת עצמו ושלא לצרכי המנוח".
גם בנוגע לקופת גמל, השופטת קיבלה את התביעה, הורתה על ביטולה של הוראת המוטבים וחייבה את הנתבע לשלם לתובעת את חלקה בסך כ-490,000 שקל.
"בנסיבות אלה, קשה להניח כי המנוח היה היוזם של שינוי הוראת המוטבים", כתבה.
עוד נכתב כי "עיתוי שינוי המוטבים כ-17 שנים לאחר פטירת האם כאשר המנוח נמצא במצב פיזי ומנטאלי ירוד ביותר מצביע על כך שהדבר לא נעשה מרצונו".
עוה"ד ליאן קהת וגילור נחום, שייצגו את התובעת, מציינים כי במקרים בהם קיים חשש שמנוח ביצע פעולות כשלא היה כשיר לכך או נוצל על ידי מאן דהוא, חשוב מאוד לערוך בדיקה מקיפה של כל המסמכים הרלוונטיים, הנוגעים לפעולותיו של המנוח ויכולים ללמד על כשירותו. עוה"ד ממליצים לכל מי שחש נפגע או מרומה מצוואה– לפנות לערכאות המשפטיות. ישנם המון אמצעים חוקיים שמאפשרים לבטל פעולות שנעשו תוך ניצול המנוחים.
תגובת עורכי הדין של הנתבע לא התקבלה עד למועד פרסום הידיעה.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאן קהת, עו"ד גילור נחום
- ב"כ הנתבע: עו"ד אלכס גרינשטיין, עו"ד יוסי גרינשטיין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין