נכדים שנושלו מצוואת סבם התנגדו ונדחו: "משקפת את רצונו"

הסב הותיר בצוואתו את כל רכושו לבתו, והדיר במפורש את נכדיו - ילדי בנו שנפטר בטרם עת. טענת הנכדים כי הבת הייתה מעורבת בעריכת הצוואה והשפיעה על הסב, נדחתה

שופטת בית משפט למשפחה בפתח תקווה, עידית בן-דב ג'וליאן דחתה לאחרונה התנגדות של נכדים לצוואה של סבם ממנה הודרו. הסב ציווה בצוואתו האחרונה את כל רכושו לבתו, תוך שציין בפירוש כי בחר להדיר את נכדיו (ילדיו של בנו שנפטר) שהתנכרו לו לאורך שנים. הנכדים טענו כי דווקא היו עמו בקשר אלא שדודתם (בתו) הייתה מעורבת בעריכת הצוואה והפעילה עליו מניפולציות כדי שינשל אותם. טענותיהם נדחו בהיעדר הוכחה.

המנוח נפטר בשנת 2015. הוא הותיר אחריו צוואה בעדים משנת 2006, בה נכתב כי בחר להוריש סכום של 10,000 דולר למי שהייתה זוגתו ב-30 השנים האחרונות לחייו, ואת כל יתר הרכוש לבתו היחידה שנותרה בחיים. לצד זה, הבהיר המנוח בצוואתו שהוא לא מותיר דבר לשני נכדיו (ילדים של בנו שנפטר) משום שהם התנכרו אליו במשך שנים.

בשנת 2017 ביקשה בתו של המנוח לקיים את הצוואה ואילו שני הנכדים התנגדו לקיומה וביקשו להוציא במקומה צו ירושה (שכן לפי החוק, בהיעדר צוואה הנכדים זכאים לקבל את החלק של אביהם שנפטר).

הנכדים טענו כי הסב לא חתם על הצוואה מרצונו החופשי, אלא היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד בתו. לדבריהם, הבת השתלטה על כספו ורכושו של המנוח והפעילה עליו מניפולציה רגשית עד שהפך להיות תלוי בה. לטענתם, הבת בודדה את המנוח ובשלב מסוים כבר לא אפשרה להם להיפגש איתו. עוד טענו כי הבת לקחה חלק בעריכת הצוואה באופן שפוסל אותה.

הבת טענה מנגד כי לא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה וכי המנוח היה צלול ועצמאי כאשר חתם עליה ב-2006, כאשר מצבו הרפואי והקוגניטיבי הידרדר רק בשנת 2010. לטענתה, הצוואה משקפת היטב את רצונו של המנוח והוא אף פירט בה את הסיבה לנישול הנכדים. לדבריה, הטענות להשפעה בלתי הוגנת על המנוח נטענו ללא הוכחות וראיות.

בת זוגו של המנוח אישרה את גרסת הבת וביקשה גם היא לקיים את הצוואה שכן הנכדים לא הוכיחו כל עילה להתנגדותם.

בחר לנשל

השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את הבקשה למתן צו ירושה והורתה על קיום הצוואה. היא בחנה את המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין השפעה בלתי הוגנת וקבעה כי במקרה זה לא הייתה על המנוח השפעה שכזו. השופטת התרשמה כי בתקופה הרלוונטית לחתימה על הצוואה המנוח היה עצמאי פיזית ושכלית ולא היה תלוי באף אחד. הוא גם שמר על קשר עם אנשים אחרים ולא היה מבודד.

עוד נקבע כי הבת לא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה. השופטת התרשמה מעדויות הבת ובעלה, אותן מצאה כאמינות, כי הבת רק הסיעה את המנוח לעורך הדין שערך את הצוואה וכי הוא סיפר לה על תוכן הצוואה רק לאחר שחתם עליה.

חיזוק לכך שהצוואה שיקפה את רצונו של המנוח מצאה השופטת בכך שגם בשתי צוואות קודמות שלו בחר לנשל את הנכדים ופירט את הסיבות לכך. השופטת ציינה כי אפילו אשתו של המנוח (הסבתא) - שנפטרה בשנת 1990 - נישלה את הנכדים מצוואתה מאותן סיבות.

הנכדים חויבו בהוצאות הבת בסך 70,000 שקל והוצאות בת הזוג בסך 55,000 שקל.

• ב"כ הבת: עו"ד שרון ליכט פטרן, עו"ד רחלי רוט כצנלסון
• ב"כ הנכדים: עו"ד רענן גל
• ב"כ בת הזוג: עו"ד שמואל כהן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין