נתבע בהשבת הלוואה: "החזרתי באמצעות טפסי ווינר"

הלווה, בעל קיוסק, סיפר שהמלווה הימר אצלו מבלי לשלם בעלות גבוהה במיוחד, שבפועל כיסתה את החוב. הטענה נדחתה והוא חויב לשלם 2.7 מיליון ש'

בעל מזנון שנתבע להחזיר הלוואת עתק טען במחוזי תל אביב שפרע אותה בדרך ייחודית: באמצעות מתן רשות למלווה, גיסו לשעבר, למלא אצלו "ווינר" בעלות גרנדיוזית מבלי לשלם. אלא שאת השופט נפתלי שילה זה לא שכנע: הוא קבע שעל הנתבע, שוטר לשעבר, לשלם לגרוש של אחותו את הסכום הנקוב בהמחאה שרשם לטובתו: 2.6 מיליון שקל, בתוספת 100 אלף שכ"ט עו"ד.

התובע, בעל חנות למוצרי הנעלה, היה נשוי לאחותו של הנתבע, שתואר בפסק הדין כ"איש עסקים בעל ניסיון רב שהיה אף שוטר בעברו, ניהל קיוסק ורכש שבע דירות וחנות". בתביעה שהוגשה למחוזי באפריל 2023, טען גיסו לשעבר שהוא חייב לו מיליוני שקלים בשל הלוואות שנתן לו וטרם הוחזרו.

התובע סיפר שבשלהי 2016 קיבל מאחי גרושתו על חשבון החוב שני צ'קים על-סך כולל של 1.75 מיליון שקל, שעל גבם חתמו שני ילדיו כערבים. בהמשך מסר לו המחאה מעודכנת, על-סך 2.6 מיליון שקל, עליה חתם אחד הבנים כערב. ואולם על רקע אזהרתו שלצ'קים אין כיסוי, הוא לא הפקיד אותם. במקום זאת, פנה למחוזי בתביעתו.

הנתבע טען להגנתו שהלכה למעשה פרע את ההלוואות, משנתן רשות לגיסו לשעבר - אותו כינה "מכור להימורים" - למלא אצלו "ווינר" בעלות מטורפת של 90 אלף שקל בחודש, מבלי לשלם. אשר לחתימות ילדיו על הצ'קים, נטען שהן לא מהוות ערבות.

"חתמתי בשביל שלום בית"

אבל השופט שילה דחה את טענת הקיזוז מטעם הלווה. הוא הצביע על סתירה משמעותית בגרסתו: בעוד שבבית המשפט טען שעלות טופסי הווינר ששלח גיסו לשעבר בחינם מסתכמת ב-90,000 שקל לחודש, בשיחה שערך בינואר 2021 הודה שמדובר ב-5,000 שקל בלבד.

"מכל מקום", כתב השופט, "אין משמעות לטענת קיזוז זו מאחר שהנתבע העביר לתובע המחאה על-סך 2.6 מיליון שקל וחזקה שקיזז מסכום ההמחאה כל סכום שהוא כבר החזיר, לרבות בגין טופסי 'ווינר'".

גם את טענת הנתבע שילדיו לא ערבו לצ'קים דחה השופט. אף שלא צוין ליד חתימותיהם שמדובר בערבות נקבע ש"ברור" כי זה מה שהן מבטאות. נקבע ששניהם ערבים לצ'קים בסך 1.75 מיליון שקל, כאשר זה שחתם על הצ'ק של 2.6 מיליון שקל ערב אף לו.

בניסיון נואש ואחרון לחמוק מהחוב טען הלווה שחתם על הצ'ק (הגבוה) בלחץ גיסו לשעבר "ועל מנת שיהיה שקט במשפחה", אך את השופט זה לא שכנע. הוא כתב ש"הנתבע איש עסקים בעל ניסיון רב שהיה אף שוטר בעברו, ניהל קיוסק ורכש שבע דירות וחנות. אם לא היה מדובר בחוב בסכום זה, מדוע שיחתום על ההמחאה?".

לכך הוסיף השופט הודאות ספונטניות רבות מצד בעל המזנון עובר להליך המשפטי, על עצם קיום החוב. כך למשל, בשיחה שניהלו עימו המלווה ואחותו ביולי 2021, אישר ש"הוא לא מתווכח" עם הראשון כי חובו כלפיו מסתכם ב-2.6 מיליון שקל.

בנסיבות אלה חייב השופט את הלווה ואחד מילדיו, כערב לצ'ק הגבוה, לשלם לגרוש של אחותו 2.6 מיליון שקל. הבן השני חויב כערב לצ'קים הנמוכים שסכומם 1.75 מיליון שקל. כלל הנתבעים חויבו לשלם למלווה שכ"ט עו"ד בסך 100 אלף שקל, והוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד יוסף גרינשפן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יצחק דואניאס

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.