נפסלה צוואה בגלל אי כשירות: "דיבר עם המתים"

בית המשפט הסתמך על חוות דעת מומחה שהעריכה כי בעת החתימה על הצוואה המנוח סבל מדמנציה ולא הבין על מה הוא חותם

ערירי שנפטר בגיל 79 ערך לפני מותו צוואה, במסגרתה ציווה את כל רכושו לאחיינו ולאחיו. לאחר שניתן צו לקיום הצוואה, הגיש אח נוסף של המנוח בקשה לביטולו בטענה שהמנוח לא היה כשיר משפטית. סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בצפת, השופטת אביבית נחמיאס, קיבלה את עמדת הנתבע וקבעה כי צו קיום הצוואה שניתן – יבוטל.

תחילת הפרשה באוקטובר 2015, אז חתם המנוח על הצוואה שערך עבורו עורך דין המכיר אותו מילדות. לאחר מותו, באוגוסט 2016 ניתן צו לקיום הצוואה.

כשנה לאחר מכן הגיש הנתבע, אחיו של המנוח, בקשה לביטול הצו. במסגרת בירור התביעה מינה בית המשפט מומחה מטעמו, כשמחוות דעתו עלה שבסבירות גבוהה המנוח לא היה כשיר מבחינה קוגניטיבית לחתום על הצוואה.

התובעים טענו כי חוות הדעת אינה משקפת את מצבו הקוגניטיבי של המנוח, וכי בפועל הוא היה צלול עד יומו האחרון.

עורך הדין שערך את הצוואה העיד כי המנוח היה מוגבל פיזית בלבד, וכי אם הוא היה מטיל ספק בצלילותו, לא היה עורך את הצוואה.

מנגד טען הנתבע כי המנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה, בין היתר משום שהיה אלכוהוליסט, סבל מדמנציה, עבר שני אירועי שבץ מוחי ולא תקשר עם סביבתו בשנה האחרונה לחייו.

עמדת המומחה עדיפה

השופטת נחמיאס קיבלה את עמדת המומחה, לפיה המנוח סבל מספר שנים לפני מותו מירידה מנטלית קוגניטיבית והעדר יכולת להבין את המציאות, ולא סביר שבמהלך תקופה זו חלה הטבה שאפשרה לו להבין את משמעות הצוואה. המומחה הסביר כי המנוח חווה מצבי בלבול וכי בזמן החתימה על הצוואה הוא סבל מדמנציה בינונית-קשה.

היא ציינה כי אפילו אחד התובעים – אחיו של המנוח שהתגורר עמו 27 שנה – הודה בשלב כלשהו שאחיו "לא היה צלול בכלל", ידיו היו רועדות, הוא לא תקשר עם הסביבה ואף נהג לדבר עם אנשים שנפטרו לפני עשרות שנים בשפה המרוקאית.

עוד הוסיפה השופטת כי ניסיונו של עורך הדין להציג את המנוח כצלול באופן מוחלט ללא כל קושי מנטלי עומד בסתירה חזיתית לאמור בחוות הדעת של המומחה, ולנוכח בעיות אחרות בעדותו – כגון העדר תרשומת על נסיבות החתימה – יש להעדיף את עמדת המומחה.

כמו כן ציינה השופטת כי לא הוזמנו לעדות גורמים רפואיים שטיפלו במנוח וכי בעדויות מטעם התביעה נפלו סתירות רבות. כך למשל, אחייניתו של המנוח העידה כי ביקרה אותו מדי יום והוא תמיד אכל לחם עם לבן, בעוד שאחד מהתובעים העיד שהמנוח אהב לאכול על-האש, יצא למסעדות ו"אהב את החיים".

השופטת דחתה את ניסיון העדים להציג את המנוח כמי שסבל רק פיזית, ללא קשיים מנטליים, וסיכמה כי התכחשות מוחלטת זו לתיעוד הרפואי שהוצג מקשה על העדפת עדויות אלה על פני חוות דעת המומחה.

לפיכך היא הורתה על ביטול הצו לקיום צוואת המנוח.

• ב"כ התובע 1: עו"ד דוד דואייב
• ב"כ הנתבע: עו"ד גל טורס

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין