בקשה לקיום צוואה שנערכה ע"י המנוח כחצי שנה לפני פטירתו

1.       המנוח הלך לבית עולמו ביום 16.**.** בגיל 79, כשהוא רווק וללא ילדים.

2.       המנוח הותיר אחיו שישה אחים.

3.       ביום 19.10.2015 ערך המנוח צוואה בעדים, במסגרתה ציווה את כלל עזבונו לאחיינו, **** (התובע 1), ולאחיו **** (התובע 2).

4.       לצוואה ניתן צו קיום ביום 15.08.2016 ע"י כב' הרשמת לענייני ירושה.

5.       ביום 18.12.2017 הגיש הנתבע, אחיו של המנוח, בקשה לביטול צו הקיום, בטענה כי המנוח לא היה כשיר לצוות בעת עריכת הצוואה והיה נתון להשפעה בלתי הוגנת.

6.       בהמשך לדיון שנערך בפניי ביום 27.11.2018 נקבע בהסכמת הצדדים, כי עילת ההתנגדות היחידה שתידרש להכרעה היא העדר כשרות המנוח לצוות.

7.       אשר לאופן ניהול ההליך הוסכם כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, כל צד יוכל להגיש למומחה שאלות הבהרה ולחוקרו.  ככל שהמומחה יקבע כי המנוח היה כשיר לצוות – צו קיום הצוואה יוותר על כנו. ככל שהמומחה יקבע כי המנוח לא היה כשיר לצוות, יישמעו ראיות לבירור עילת ההתנגדות.

8.       בשל עיכוב בלתי סביר בהגשת חוו"ד של מומחית מטעם בית המשפט, מינויה בוטל, וביום 10.02.2020 מונה ד"ר עמיקם טל, כמומחה מטעם בית המשפט לחוות דעתו ביחס למצבו הקוגניטיבי ומידת כשרותו של המנוח בעת עריכת הצוואה.

9.       חווה"ד התבססה על המסמכים הרפואיים שהומצאו ע"י המתנגד, כאשר מטעם ב"כ התובע 1 הוגשה הודעה בה נטען כי "המנוח היה בריא לחלוטין ביום עריכת הצוואה", למרשו אין חומר רפואי נוסף והמוציא מחברו – עליו הראיה.

10.   חוות הדעת הוגשה ביום 25.03.20, ובסופה העריך המומחה כי קיימת סבירות גבוהה למדי כי המנוח בעת חתימתו על צוואתו לא היה מסוגל להבין טיבה של הצוואה  עליה חתם ולא היה מסוגל להבין, לשפוט, לשקול ולשפוט משמעות תוצאותיה של הצוואה עבור המוטבים השונים, משום הפגימות הקוגניטיבית, מנטאלית ואינטלקטואלית מהן סבל בעת החתימה על הצוואה.

11.   ביום 29.03.2020 הגיש התובע בקשה לפסילת המומחה ולמתן הוראה על עריכתה מחדש לאחר שיומצאו למומחה המסמכים הרלבנטיים, רפואיים וסוציאליים. משלא הומצאו מסמכים כאמור - הבקשה נדחתה.