מאת: עו"ד סיגל עזריה תמיר
לפסק הדין בעניין סומך ואח' נ' אבו סאימה ואח'
אב ובנו שילמו כ- 3 מיליון שקל בעבור רכישת שני מגרשים, אך כשהעסקאות לא יצאו לפועל התברר כי המוכר לא היה בעל הזכויות במקרקעין. תביעה שהגישו השניים כנגד כל הנוגעים לפרשה הסתיימה בביטול העסקאות והשבת הכספים.
אב ובנו, אזרחי שוויץ, שילמו עבור רכישת שני מגרשים ממי שהציג עצמו כבעל הזכויות בהם. לאחר שהעסקאות לא יצאו לפועל וזכויותיהם במגרשים לא נרשמו, טענו השניים כי נפלו קורבן לתרמית וכי נתנו את מיטב כספם לנוכלים.
בשל כך, הם הגישו תביעה לביהמ"ש המחוזי בירושלים נגד המוכר, עורך הדין שליווה את העסקאות, חבר ילדות של האב שהציע לו את העסקאות והמתווך. התובעים טענו, כי לכל אחד מהנתבעים היה חלק בביצוע העסקאות וכל אחד מהם תרם למצג השווא שבעטיו הסכימו להתקשר בעסקאות.
התובעים טענו כי הנתבעים הציגו את המוכר כבעל הזכויות במגרשים, אף שידעו שהדבר אינו נכון. לטענתם, חבר הילדות של האב פנה אליו בהציעו עסקת מקרקעין מניבה, מה שהוביל להשתלשלות העניינים עם המוכר, עורך הדין והמתווך המכירים זה את זה באופן אישי.
לדברי התובעים, שני הסכמי המכר בטלים מעיקרם, כי המוכר לא היה רשאי להתקשר בהם מלכתחילה ומשום שזכויותיהם לא נרשמו. משכך, טענו כי הם זכאים להשבה של כ-2.8 מיליון שקלים.
לסכום זה, התווספה דרישה לפיצוי של 30 אלף שקל, שהופנתה רק כלפי המתווך, בטענה שמדובר בשכר הטרחה שלו.
כל אחד מהנתבעים הציג את השתלשלות העניינים באור שונה והטיל את האחריות על רעהו. ככלל, הנתבעים הכחישו את שיוחס להם וביקשו לדחות את התביעה.
גם התובעים אשמים
השופט רפאל יעקובי קיבל את התביעה בחלקה, בקובעו כי הנתבעים עוולו ברשלנות וכי לא היה רחוק מלקבוע שעוולו גם במעשה תרמית. לדבריו, אחריות הנתבעים נובעת מכך שכל אחד מהם נטל חלק בהצגת נתונים כוזבים לתובעים וכן בשכנועם כי מדובר בעסקאות אמינות שייצאו אל הפועל.
השופט קבע כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובעים, עמם ניהלו משא ומתן, וגרמו להם לנזק. בנוסף, קבע השופט כי לחבר הילדות של האב קמה חובת זהירות מוגברת, בשל ההיכרות רבת השנים ביניהם, שהביאה את האב לבטוח בו ולסמוך על מצגיו.
עוד נקבע, כי חרף טענות עורך הדין שלא התקיימו בינו לבין התובעים יחסי עורך דין לקוח, התובעים הוכיחו ההפך, ולכן הוא הפר את חובת הזהירות המיוחדת שהוא חב כלפיהם, כמייצגם. השופט קבע כי לעורך הדין קמה חובה מיוחדת מעצם היותו עורך דין גם אם לא שימש בפועל כשלוחם של התובעים. לפי השופט, עורך הדין נהנה מיתרון הידע והשליטה לנוכח חוסר הניסיון המשפטי של התובעים.
עם זאת, הטיל השופט אשם תורם על התובעים, בקבעו כי היו להוטים להשלים את העסקאות ולא בדקו את מה שמצופה מרוכש מקרקעין סביר לבדוק. לדבריו, למרות שנתנו התובעים אמון בנתבעים, היה עליהם לדרוש ולבחון מסמכים לביסוס העסקה, וכן להעביר את התשלומים בגינה רק כנגד רישום זכויותיהם.
לבסוף, בהתחשב באשם התורם של התובעים ולאחר שקבע כי כל הנתבעים אחראיים כלפי התובעים באופן שווה, פסק השופט כי הנתבעים ישיבו לתובעים כ- 2 מיליון שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ו-100 אלף שקל בגין שכר טרחת עו"ד.
לפסק הדין בעניין סומך ואח' נ' אבו סאימה ואח'
* הכותבת הינה עורכת דין ממשרד אלקוצר עזריה תמיר- עו"ד, העוסק, בין היתר, בדיני מקרקעין ובדיני חוזים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.