חברת הביטוח "הפניקס" טענה כי מדובר בתאונת עבודה ולכן צריך לקזז מהפיצויים את תגמולי הביטוח הלאומי שהוא זכאי להם. אך בית המשפט קבע שהנפגע כלל לא עבד ביום התאונה.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה כי חברת הפניקס תשלם פיצוי של כ-426,000 שקל לאדריכל שנפגע ב-2012 בתאונת דרכים אף שנותר בסך הכל עם 10% נכות. החלק העיקרי של הפיצויים היה על הפסדי שכר שחושבו על הצד הגבוה לאור השכלתו, עיסוקו ושאפתנותו המקצועית.
התובע, אדריכל בעל שני תארים מאוניברסיטת תל אביב, התנגש ברכב שנסע לפניו. כתוצאה מהתאונה הוא נפגע בחבלה מסוג "צליפת שוט".
בתביעה שהגיש ביוני 2014 נגד חברת הפניקס בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונה הוא טען כי בתגובה להתנגשות הוא יישר את הרגליים באופן אינסטינקטיבי ולכן נפגע באגן והחל לסבול מכאבי אשכים ומבעיות אורולוגיות.
התובע ביקש להכיר בכך שהתאונה גרמה לו לנכות תפקודית בשיעור של 20%, משום שבמסגרת עבודתו הוא נדרש לישיבה ממושכת מול מחשב – מה שמחמיר את כאביו ומחייב אותו לצאת להפסקות תכופות.
מנגד, הפניקס טענה כי מאחר שהתאונה אירעה בזמן שהתובע חזר מהעבודה הרי שמדובר בתאונת עבודה. מכאן, שהתובע זכאי לתבוע תגמולים מהביטוח הלאומי שאותם צריך לקזז מהפיצויים שייפסקו לו בהליך זה.
לגבי הנזקים, היא הפנתה לחוות דעתו של האורולוג שמונה מטעם בית המשפט וקבע כי אין קשר סיבתי בין נכותו של התובע לבין התאונה. הנתבעת אף שללה כי לתובע נגרמה פגיעה תפקודית ולראייה הציגה בבית המשפט סרטון בו הוא נצפה עושה סקי בחרמון.
התובע מצידו השיב כי ביום התאונה היה בחופש – טענה שנתמכה בעדותו של אביו ובעדותה של הפסיכולוגית עמה נפגש באותו היום. לפיכך, לא מדובר בתאונת עבודה.
צעיר מצטיין ושאפתן
כבר בתחילת פסק הדין השופטת תמי לוי יטח דחתה את הטענה לגבי תאונת העבודה. זאת, בגלל טעות טקטית של הפניקס, שהעלתה את הנושא בשלב מאוד מתקדם של ההליך. בנסיבות אלה השופטת קבעה שמדובר במה שנקרא "הרחבת חזית אסורה" – שאין לקבל.
לגופו של עניין, השופטת ציינה כי הפניקס ממילא לא הצליחה לסתור את גרסת התובע ועדיו שלפיה כלל לא עבד באותו היום. משכך, השופטת קבעה כי מדובר אך ורק בתאונת דרכים שהפניקס חייבת לשלם לתובע את מלוא הפיצויים, ללא קיזוזים.
בנושא הנזקים השופטת קיבלה את טענת הפניקס כי אין קשר בין התאונה לבין בעיות האגן והבעיות האורולוגיות מהן סבל התובע, ככל הנראה גם לפני כן. השופטת הזכירה כי מדובר בתאונה קלה יחסית, שהתרחשה במהירות, כך שלא הייתה כאן פגיעה ממושכת בעצב. יחד עם זאת נקבע שלתובע בכל זאת נותרה בעקבותיה נכות אורתופדית בצוואר בשיעור של 10%.
לגבי הנכות התפקודית – המשמשת לחישוב הפיצויים בגין אובדן השתכרות – נקבע כי היא עומדת על 10% וכי הפיצויים על הפסדי השכר ייגזרו בהתאם לכך שמדובר באדם שלדברי השופטת הוגדר כ"צעיר מצטיין ושאפתן" בעל פוטנציאל השתכרות גבוה. לפיכך נקבע לו בסיס שכר חודשי מדורג – 10,000 שקל לחודש ב-10 השנים הראשונות בעבודה ומאז ועד לפרישתו – 17,500 שקל בחודש.
בנוסף לכך השופטת פסקה לתובע פיצויים גם על כאב וסבל, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות ונסיעות.
בסך הכל נפסקו לו 369,459 שקל בתוספת 2,767 שקל עבור הוצאות משפט ו-56,195 שקל שכ"ט עו"ד.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שרית ברננקה - שורץ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.