המדינה החליטה להאשים שני נערים שהיו מעורבים בקטטה אלימה, אולם בניגוד לעמדתה, השופט שוכנע שלאורך כל האירוע, אחד מהם רק ניסה להגן על עצמו ועל אביו שנדקר.
בית המשפט לנוער בבית משפט השלום ברחובות, זיכה נער שהואשם כי תקף ופצע שכן שלו במהלך קטטה אלימה, לאחר שהשופט ניר זנו קיבל את טענת ההגנה כי הנער-הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית.
האירוע התרחש באוגוסט 2017, כאשר הנאשם היה אז קטין. ברקע ישנו סכסוך מתמשך בין שכנים שבן שכנו של הנאשם ("המתלונן"), משליך פסולת לחבר הבית. שלושה היו מעורבים באירוע – הנאשם, המתלונן, ואביו של הנאשם.
על פי כתב האישום, ב"שלב הראשון" של האירוע, הרוחות התלהטו לאחר שהנאשם שמע את המתלונן צועק לו "אני אפנצ'ר אותך", ובתגובה לכך יצא מביתו, התקרב לביתו של המתלונן שם נפגשו בחצר. בשלב זה, כך נטען, הנאשם הלם במתלונן באגרופים עד שנפל על הרצפה.
ב"שלב השני" של האירוע, הנאשם ואביו התרחקו לכיוון ביתם, ואילו המתלונן הגיע ודקר את אביו של הנאשם, אך גרם לו רק לפצע שטחי. הנאשם ניסה להכניס את אביו לביתו, ולאחר החל עימות נוסף עם המתלונן, היכה אותו באגרופים ואילו המתלונן קרע את חולצתו. בשלב זה הנאשם שוב חזר אל חצר ביתו, אולם המתלונן קם, ודקר את אביו פעמיים נוספות.
במקביל להליך זה, המתלונן הודה והורשע (בהליך שבסופו של דבר הסתיים בעונש ללא הרשעה) בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובעבירות נוספות.
בהליך הנוכחי, המדינה האשימה את הנאשם, בין היתר בעבירות של פציעה וחבלה חמורה. טענתו העיקרית של הנאשם היתה כאמור כי פעל מתוך הגנה עצמית. לטענתו, המתלונן שלף סכין כבר בתחילת האירוע וניסה ובא לקרוא אותו בפניו, דבר שגרם לו להגיב ולהכות את המתלונן. גם בהמשך, כך טען, המתלונן הוא זה שתקף שוב ושוב וניסה לחתוך ולדקור.
המדינה לעומת זאת תמכה בגרסת המתלונן שלפיה בשלב הראשון של האירוע הוא לא אחז בסכין, והביא אותה רק לאחר שהותקף.
הספק נזקף לזכותו
לאורך הכרעת הדין השופט זנו ניתח את העדויות והראיות, שכללו מסמכים רבים, תעודות רפואיות, דוחות פעולה, הודעות שהמעורבים מסרו במשטרה, ועוד. ראייה מרכזית ומכרעת היתה סרטון מצלמות אבטחה שתיעד את האירוע, והצדדים נחקרו לגביו.
השופט הפנה לכך שגרסת המתלונן לא מתיישבת עם הקלטה ועם הסרטון, והבהיר כי חילופי הדברים בין השניים, העובדה שהמתלונן אמר לנאשם ש"יפנצ'ר" אותו, תומכים בגרסת הנאשם שלפיה המתלונן שלף סכין כבר בתחילת ההתרחשות.
כמו כן, לעומת חוסר עקביות וחוסר התאמות בין הגרסאות שמסר המתלונן במשטרה לבין דבריו בבית המשפט (חלק מהאירוע הוא אף לא זכר), השופט הבהיר כי הנאשם מלכתחילה טען כי פעל מתוך הגנה עצמית.
מטעמים אלה ואחרים, השופט קבע כי "על אף שהסכין אינה נראית בבירור בחלק הראשון של האירוע, וככל שישנו ספק באשר לשימוש שנעשה בה ע"י המתלונן באותו השלב, הרי שדינו של הספק ייזקף לזכותו של הנאשם".
בנוסף קבע השופט כי גם בהמשך האירוע, המתלונן כל העת התנהג באופן אלים, מתריס ומאיים, בעוד שהנאשם מתנהג באופן מתגונן וביקש לסיים את התקרית. בהקשר זה השופט הבהיר שאמנם המתלונן נפגע משמעותית ממכות הנאשם, אולם בעיניו מדובר היה בתגובה מידתית, בנסיבות שבהן הנאשם ואביו הותקפו בסכין.
לכן התוצאה היתה זיכוי מכל העבירות.
לקריאת הכרעת הדין בת"פ 25760-08-17
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רוני ברוש
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין