מרוץ הסמכויות חי ובועט ביתר שאת בעקבות התיקון החדש לחוק שיפוט בתי דין רבניים. כל דיין מחליט כטוב בעיניו, באופן שאינו תואם לתקופה שבה נשים יוצאות לעבודה. הפתרון: חוק אחיד שיחול על כל הערכאות
לאחרונה פרצה סערה ציבורית סביב אישור הוראת שעה חדשה המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת כריכת הנושא לתביעת גירושין - סמכות שניטלה מהם לתקופת מה בעקבות פסיקת בג"ץ. המשמעות המעשית של השבת הסמכות לבית הדין היא שכעת ניתן לכפות על הורה לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני דווקא, גם ללא הסכמתו.
למי זה טוב? בניגוד לדעה הרווחת והמוטעית שבית הדין הרבני תמיד לטובת הגבר ולרעת האישה, בענייני מזונות ילדים המצב הפוך לחלוטין. היום לאישה עדיף לרוץ לבית הדין הרבני, שם תקבל מזונות הרבה יותר גבוהים מאלה שיפסוק לה בית המשפט למשפחה.
כעת, בעקבות הוראת השעה, מירוץ הסמכויות יהיה משמעותי הרבה יותר. מי שיגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון, יוכל לבחור לכרוך את מזונות הילדים לבית הדין הרבני במסגרת תביעת גירושין ובכך לכפות את סמכות בית הדין על הצד השני. אבל רק לאישה יש אינטרס לעשות זאת.
אמחיש את המצב באמצעות דוגמה מהחיים האמיתיים: בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול בתיק שבו ייצגתי את האב, קבעו הדיינים כי גם אם האישה מרוויחה פי שלוש מהאיש, ואפילו שהילדים מצויים באחריות הורית משותפת של 50/50, הוא עדיין ישלם מחצית מעלות המדור של האישה. רק כדי לסבר את האוזן, בבית המשפט למשפחה, בתנאים זהים, האב לא היה משלם פרוטה עבור מדור אצל האם.
גם דמי המזונות היו נפסקים אחרת בבית המשפט למשפחה. במצב בו האם משתכרת פי שלוש מהאב, לא היה מוטל עליו כל חיוב בגין הוצאות תלויות שהות (מזונות בסיס), ובהתאם לבע"מ 919/15 האם אף עשויה להיות מחויבת לשאת באחוז גבוה יותר ממנו בגין הוצאות שאינן תלויות שהות, למשל, 75% האם ו-25% האב. בבית הדין הרבני זה לא יקרה.
בית הדין הרבני בפתח תקווה, בפסק הדין שעליו הוגש הערעור מטעם האב, אפילו הרחיק לכת עוד יותר וקבע כי בית הדין כלל לא בודק ולא מעניין אותו כמה מרוויחה האם. היא גם לא נדרשה להציג תלושי שכר כלל או אסמכתה כלשהי על מצבה הכלכלי, רכושה, חשבונותיה או הוצאותיה.
בית הדין הרבני נשאר מאחור בזמן, אינו מתאים עצמו לעולם החדש בו נשים עובדות ולעיתים משתכרות יותר מהגברים, נותר מקובע בעמדותיו המיושנות הנטועות עמוק בדין העברי כאשר גרוע מכך, כל הרכב דיינים מחליט כטוב בעיניו: יש שיבדקו הכנסות האם ויש שיתעלמו מהן כליל. עד כה לא יצאה תחת ידו של בית הדין הרבני הגדול החלטה ברורה שמתווה את דרך פסיקת המזונות לערכאות הנמוכות, גם לא במסגרת החלטה זו.
נראה כי עד שלא יחוקק חוק מזונות אזרחי שיחול על כלל הערכאות בישראל, דבר שכנראה לא יקרה, ימשיכו המתדיינים להילחם על הסמכות - וכל הקודם יזכה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.