מאת: עו"ד ליהיא כהן - דמבינסקי
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
מספר חודשים לאחר שחתמה על הסכם גירושין, האישה נעלמה. מאז, מנסה האיש לאשר את ההסכם בהיעדרה, אך ללא הצלחה. מסכת הייסורים תמה בהחלטת המחוזי לאשר את ההסכם גם ללא נוכחות האישה.
בני זוג שביקשו לסיים את נישואיהם, חתמו בשנת 2004 על הסכם גירושין. בהסכם נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה יתיר את נישואיהם, וכי זכויות האישה בדירת המגורים יעברו לבעל, אשר ישלם את המשכנתא ויכסה הלוואה שנטלה האישה.
אלא שמספר חודשים לאחר מכן, עזבה האישה את הארץ, ומאז נעלמו עקבותיה. לאחר שנסיונותיו לאתר את אשתו כשלו- הביא האיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה בגפו. ביהמ"ש התיר את נישואיו, אף שהאישה אינה נוכחת, אך סירב לאשר את ההסכם בפן הרכושי, והפנה את האיש להגיש נגדה תביעה חוזית רגילה.
משמעות פסק הדין עבור האיש הייתה, כי לא יוכל לרשום את הדירה על שמו אפילו שהוא משלם את המשכנתא.
משכך, הגיש האיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתו, עורכת הדין שליוותה אותו ואת האישה במשא ומתן לגיבוש ההסכם, העידה ואישרה כי האישה חתמה על ההסכם מרצונה החופשי. משכך ולאור העובדה שהאישה נעלמה, ניתן לאשר את ההסכם גם בהיעדרה.
"על לא עוול בכפו"
הערעור התקבל על דעתם של השופטים יעל וילנר וסארי ג'יוסי, ובניגוד לעמדת השופטת שושנה שטמר. השופטת וילנר קבעה, כי ניתן לאשר הסכם גירושין בהיעדר צד, בהתקיים מספר תנאים: ראשית, יש להוכיח את נבצרותו של בעל הדין. על פי השופטת, לא מדובר בסתם היעדרות, אלא בחוסר יכולת להגיע, אם בשל מצב פיסי ואם בשל מצב כלכלי. לעמדת השופטת, היעלמות האישה מהווה נבצרות.
התנאי השני הוא קיומם של טעמים מיוחדים. "המצב המיוחד אליו נקלע המערער על לא עוול בכפו וחוסר היכולת שלו לממש את זכויותיו על פי הסכם הגירושין, על אף שממלא הוא אחר כל חיוביו, מהווה טעם מיוחד...", כתבה השופטת.
בהתקיים תנאים אלה, ניתן לאשר את ההסכם בהסתמך על עדות עורכת הדין. בנוסף, קבעה השופטת, כי העובדה שלאורך 9 שנות היעדרותה לא דרשה האישה דבר מהמערער, גם היא מעידה על רצונה לקיים את ההסכם.
השופט סארי ג'יוסי הגיע לאותה תוצאה, אלא שלעמדתו, אישור ההסכם מתבקש לנוכח התנהלות בית המשפט למשפחה. לטעמו, מאחר שהסכם הגירושין מהווה מקשה אחת- לא היה זה צודק להתיר את הנישואים, ומנגד לסרב לאישור החלק הממוני.
לעומת זאת, סברה השופטת שטמר כי העלמות האישה אינה נחשבת לנבצרות, ולכן לא ניתן לאשר את ההסכם. גם היא, כמו בית המשפט למשפחה, הפנתה את המערער להגיש תביעה חוזית. למזלו של המערער, עמדתה לא התקבלה, וההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין.
ייעודו של בית המשפט למשפחה הוא לפתור סכסוכים משפחתיים באופן הצודק ביותר, גם אם התביעות אינן עונות לדרישות הדקדקניות של החוק. בכך, נבדל בית משפט זה מבתי המשפט האזרחיים הרגילים.
במקרה זה, פנה אדם לבית המשפט לאחר שנקלע, שלא באשמתו, לסיטואציה בלתי אפשרית, על פיה הוא אינו יכול להעביר לבעלותו דירה שאת תמורתה שילם כל השנים.
בית המשפט למשפחה שלח את התובע להגיש תביעה חדשה, שגם היא ככל הנראה לא תסייע לו, אך תעלה לו שכר טרחה נוסף. משמעות קביעה זו, היא הותרתו בפני שוקת שבורה.
פסק הדין המתקן, לעומת זאת, העלה שתי דרכים יצירתיות, שבאמצעותן ניתן להביא לאישור ההסכם גם ללא נוכחות האישה. בכך, נתן המחוזי פתרון אמיתי למצוקתו של המערער, תוך שמירה על איזון ראוי בין דרישות החוק להגנה על זכויות הצדדים.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' אלמונית
* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין