בן כיתתו של התובע, "גדול מידות ממנו בהרבה", נפל עליו במהלך משחק סומו שהתקיים מחוץ לבית הספר. השופטת ייחסה רשלנות למפיקת האירוע, למועצה האזורית ולמשרד החינוך
צעיר שלפני כ-14 שנה, בהיותו תלמיד, נמחץ במהלך פעילות חוץ בית-ספרית ופיתח שלל נכויות, יפוצה בכ-2.72 מיליון שקל - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה. השופטת רבקה איזנברג ייחסה רשלנות למפיקת האירוע (40%), המועצה האזורית כבעלת בית הספר (40%) ומשרד החינוך (20%). הפיצוי יצטרף לעוד כ-750 אלף שקל להם נמצא זכאי התובע בביטוח לאומי.
התובע (31) היה בתקופה הרלוונטית לתביעה תלמיד כיתה י"א בבית ספר במועצה אזורית חוף אשקלון. הוא נחבל קשות במהלך פעילות חוץ בית-ספרית שארגנה המועצה בשיתוף עם חברת "סוויץ' אקטיב" ("מפיקת האירוע"), בשלהי 2011.
בשלב מסוים של הפעילות הגיע התובע לתחנת "סומו" כשלפתע חברו לכיתה, רחב מימדים, נפל עליו בעוצמה. כתוצאה מכך נגרמו לו חבלות רבות, לרבות פגיעות בראש, בחזה וביד ימין, וכן שבר בעצם הבריח. הוא הובהל לבית החולים "ברזילי" שם נבדק וטופל, ומאז נאלץ לעבור מספר אשפוזים וניתוחים. מומחי בית המשפט העמידו את נכותו המשוקללת על 56.8%.
את התביעה הגיש הצעיר לפני כחמש שנים נגד המועצה האזורית, מפיקת האירוע, משרד החינוך והתלמיד שמחץ אותו. ביחס לאחרון, טען שהוא פרץ לזירת ההיאבקות וללא כל התראה דחף אותו והטיחו על המזרן בעוצמה, כאשר בעודו שכוב - קפץ עליו וגרם לפציעותיו הקשות.
לא הוכחה תקיפה
אבל השופטת איזנברג דחתה את התביעה נגד התלמיד. מסקנתה הייתה שלא הוכחה תקיפה או אלימות מצדו, כך שאין לייחס לו אחריות לנזקי התובע.
ואולם שונים היו פני הדברים ביחס לשאר הנתבעים. ראשית התרשמה השופטת שמבחינה עובדתית ובניגוד להנחיות, על מזרן ההיאבקות נכחו בעת ובעונה אחת 3 תלמידים במקום 2. עוד מצאה שהיה בזירה "בלגאן בלתי מושגח", כאשר רק שני התלמידים למעט התובע היו לבושים בחליפות הגנה.
"מצב בו בזירה מצוי ילד אחד שלבוש בחליפת הגנה מסורבלת וגדולה ובקרבתו מצוי ילד ללא חליפה, הינו מצב מסוכן", כתבה השופטת והוסיפה: "על בית הספר והחברה היה לצפות שעלולה להיגרם פגיעה לילד שאינו לבוש בחליפה במקרה כמו במקרה דנן - בו ילד הלבוש בחליפה ימעד ויפול על ילד שאינו לבוש בחליפה, ובמיוחד בעת שממדי גופו ממלא גדולים בהרבה מהילד שאינו לבוש בחליפה".
החלטת השופטת הייתה לזקוף 80% מהאחריות לתאונה למועצה האזורית ולמפיקת האירוע, בחלקים שווים. את 20% הנותרים - ייחסה למשרד החינוך, שלדבריה לא פעל מספיק להטמעת הוראת חוזר מנכ"ל המחייבת פיקוח של מדריך מקצועי בהפעלת תחנה מסוג זה.
בדיון על אודות הנזק נכתב כי "התובע סובל עד היום מכאבים, ואין ספק כי הפגיעה והנכויות הצמיתות שנותרו לו - הן בתחום האורתופדי, הן בתחום הנוירולוגי והן בתחום הנפשי - גרמו ויגרמו לו סבל רב". השופטת שללה אשם תורם מצדו, וחייבה את שלושת הנתבעים שנמצאו אחראים לתאונה לפצותו, בהתאם לאחוזים שנקבעו, ב-2,201,372 שקל.
לבסוף פסקה השופטת לטובת הצעיר שכ"ט עו"ד בסך כ-520,000 שקל וכן הוצאות משפט. הסכומים יצטרפו לקצבת נכות כללית לה נמצא זכאי התובע בביטוח לאומי, בסך 757,755 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד נתן לבוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.