נכשל ניסיון של אב לשניים להפחית מזונות

האב משלם מזונות של 5,000 שקל לשני ילדיו. הוא טען כי הנסיבות השתנו בכך שהילדים במשמורת משותפת והכנסותיו פחתו באופן דרמטי. בית המשפט קבע שהוא שיקר ביחס להכנסותיו ולא הוכיח את הוצאות הילדים

השופט פליקס גורודצקי דחה לאחרונה תביעה של אב להפחתת מזונות. לפני ארבע שנים בני הזוג הגיעו להסכם שלפיו האב ישלם לכל אחד מהילדים מזונות של 2,500 שקל. האב טען כי מאז הילדים נמצאים יותר אצלו וגם הכנסותיו הצטמצמו. השופט מצא סתירות משמעותיות בגרסתו ביחס להכנסותיו וקבע שהוא לא הוכיח את הצרכים וההוצאות של הילדים.

בני הזוג הם הורים לשני ילדים, בני 6 ו-7.5 שנים. ב-2017 במסגרת תביעת מזונות שהגישה האם נגד האב בני הזוג הגיעו להסכמה שלפיה האב ישלם מזונות בסך 5,000 שקל לחודש מזונות, כולל מדור. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין.

בתביעה להפחתת המזונות שהגיש האב ביולי 2020 הוא טען כי בשלוש השנים האחרונות האם גרה עם הילדים אצל הוריה ואין לה הוצאות על דיור. 

הוא הוסיף כי חל שינוי משמעותי בזמני השהייה של הקטינים עמו ובפועל הם נמצאים במשמורת משותפת. לדבריו, בעוד שבמועד ההסכם הילדים שהו עמו פעמיים בשבוע אחה״צ ובכל סוף שבוע שני, כיום הם איתו רוב הזמן, אף אם אינם לנים אצלו. 

עוד לטענתו, הוא אינו עובד כלל ונתמך בבני משפחתו וגם בעבר לא הצליח להרוויח יותר מ-5,000 שקל בחודש שכן אין לו השכלה אקדמאית. לעומת זאת, האם צעירה ממנו ובעלת פוטנציאל השתכרות גבוה. 

האב טען כי בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 ולנוכח שינוי הנסיבות יש להורות על חלוקה שווה של נטל המזונות

הלכה למעשה התחלפו היוצרות בין הצדדים מאז ניתן פסק הדין למזונות, כך שהתובע הפך להיות ההורה הביתי המטפל בקטינים באופן שוטף, ואילו הנתבעת היא ההורה החיצוני ונמצאת שעות ארוכות בעבודה, כולל לילות וסופי שבוע.

האישה טענה מנגד כי אמנם היא גרה עם ההורים בלית ברירה בשל הצורך להיעזר בהם אך היא נושאת בהוצאות הדירה ואחזקתה.

היא הוסיפה כי הקטינים לא נמצאים במשמורת משותפת בפועל. מעבר לכך לדבריה, האב מפר את זמני השהות באופן קבוע וכשהילדים אצלו הוא לא מטפל בהם כראוי. 

עוד ציינה האישה כי האב לא מציג את התמונה המלאה ויש לו אינספור הכנסות מנכסים ועסקים שהוא שותף בהם.  

גרסה לא אמינה

השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים דחה את התביעה. 

הוא קבע שהאב לא עמד בדרישת הפסיקה ולא הניח תשתית עובדתית וראייתית מספקת בעניין הכנסותיו. 

כך, בעוד שבמסגרת כתב התביעה טען האב כי השתכרותו מסתכמת בסך של 5,000 שקל לכל היותר, בחקירתו הנגדית התברר כי הכנסותיו שונות בתכלית. האב הוא הודה כי הצדדים ביקשו בשעתו לרכוש דירה וליטול משכנתה כשהיה ברשותם הון עצמי בסך 810,000 שקל.

זאת ועוד, האב לא הסביר כיצד ייתכן שהסכים לשלם מזונות בסך 5,000 שקל לחודש בתוספת חצי מהוצאות החינוך והרפואה החריגות, סכום הגבוה מהכנסותיו הנטענות.

השופט קבע שגרסת האב לא הייתה אמינה וציטט את פסיקת בית המשפט העליון שלפיה "שקרים אלו של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת – הם לבדם – צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות".

הוא הוסיף שהאב גם לא הוכיח את צרכי הילדים וגם לא את היכולות הכלכליות של הצדדים או את חלוקת המשמורת בפועל. 

האב חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל.

• ב״כ התובע: עו"ד אירית רייכמן
• ב״כ הנתבעת: עו"ד אייל שמריהו

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין