ניצח את אחיו ה"בן הממשיך" – ויקבל חצי משק - פסקדין
אם הצדדים מתה לפני עשרות שנים, אך הנחלה עדיין רשומה על-שמה. בית המשפט שוכנע שהיא התכוונה לחלק אותה בין הילדים
סכסוך בן עשרות שנים ביחס למשק חקלאי הגיע לאחרונה לקצו בבית המשפט למשפחה בירושלים: בעוד ה"בן ממשיך" טען לבעלות על כלל הנחלה, אחיו התעקש שניתנה לו ולרעייתו זכות שימוש נצחית במשק, לדורי דורות. השופטת הילה גלבוע קיבלה את טענת האחרון וקבעה מתווה לפירוק שיתוף – בין אם במכירת המשק לצד שלישי או פיצולו.
התובע והנתבע הם אחים, ילדי בעלת המשק המקורית, שמתה בשנת 1992. התובעת היא אשת התובע, ושניהם יוצגו על-ידי עו"ד ערן שדה. הנתבע הוא מי שמונה בזמנו כ"בן הממשיך" במשק. חודשים ספורים טרם פטירת האם רכשו ממנה התובעים את דירת המגורים וכן "חלק מהקרקע סביב הדירה", תמורת 75 אלף דולר.
ואולם חרף הסכם המכר, השנים הרבות שחלפו מאז מותה, והליכים משפטיים רבים שנוהלו בין שני בניה – נחלת האם המנוחה נותרה רשומה על-שמה עד עצם היום הזה. בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי 2023 עתרו התובעים לבצע פירוק שיתוף במשק ולחלק את תמורתו בין הצדדים - אחת ולתמיד.
טענתם המרכזית של השניים הייתה שהם רכשו מהמנוחה, למעשה, זכות שימוש בלתי חוזרת בחצי מהמשק, המחייבת לדורי דורות, תוך החייבות הנתבע לחלוק עימם את הנחלה, כתנאי למינויו כ"בן ממשיך".
מנגד טען הנתבע שיש לקצוב "תאריך תפוגה" לזכויות אחיו בקרקע שרכש, ולא מדובר במשהו המחייב לנצח. לשיטתו מטרת התובעים האמתית הינה שדרוג מעמדם, מבעלי זכות שימוש למחזיקי זכויות קנייניות בנחלה. אלא שלשיטתו - הוא בעל הזכויות הקנייניות הבלעדי במשק כולו, מכוח היותו הבן הממשיך, כאשר עיכוב רישומו נבע מהתנגדות אחיו וגיסתו, כמו גם חריגות בנייה שביצעו במשק.
זכות שאינה מוגבלת בזמן
אבל השופטת גלבוע קבעה שבחינת מערכת ההסכמים הפנים משפחתיים, כמו גם התנהלות הצדדים עצמם לאורך השנים, מלמדת בבירור שכוונת האחים, ובפרט אימם המנוחה, הייתה לחלק את המשק בין שניהם, ומכאן שאין בסיס לטענת הנתבע כי מלוא המשק שייך לו בלעדית.
"לשון ההסכמים ונסיבות עריכתם", כתבה השופטת, "מלמדים על כך שכוונת האם - כמי שהחזיקה אותה עת בזכויות בר הרשות במשק כלפי הרשויות - הייתה להתנות את הסכמתה למינויו של א' (=הנתבע) כבן ממשיך בשמירת זכויותיו של ח' ומשפחתו (=התובעים), וחלוקת זכויותיה במשק ביניהם".
היא דחתה, בתוך כך, את טענת הבן הממשיך כי זכות השימוש שניתנה לאחיו ולרעייתו היא מוגבלת בזמן. לדבריה, בהסכם המכר שנכרת בינם לבין המנוחה, הובהר שזכותם בנחלה אינה מסויגת וניתנה בפועל "ללא הגבלת זמן", כאשר התחייבות האם כלפיהם תהיה תקפה גם לאחר מותה, ותחייב אף את בנה-הנתבע.
לזאת הוסיפה השופטת את אינטרס ההסתמכות של התובעים. מדובר בבני זוג אשר התיישבו בחלקם בנחלה למשך עשרות שנים, לאחר שרכשו אותו כדין, גידלו בו את ילדיהם והשקיעו בו כספים. השופטת התרשמה שזכות הנתבע להירשם כבן ממשיך כפופה לזכות של אחיו לחלוקת המשק, ומותנית בקיומה - וניסיונו לשנות את המצב נעשה בחוסר תום לב.
לפיכך השופטת נעתרה לתביעה והורתה על מתווה לפירוק שיתוף במשק, בין אם בדרך של מכירתו לצד שלישי וחלוקת תמורתו בין הצדדים, ובין אם בדרך של פיצול הנחלה.
- ב"כ התובעים: עו"ד ערן שדה
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
