ניסתה להתנער מחובות הפרוד - ונכשלה: "המציאה את שם החברה"

האישה טענה כי מודרה לחלוטין מהעסק של בעלה עד ששמעה במקרה מחבר שלו על חובות של מיליון שקלים, ולכן אינה צריכה לשאת בתשלום. השופטת שוכנעה אחרת

"מודרתי לגמרי מהעסק של בעלי לשעבר": כך סיפרה אישה בהליכים רכושיים שניהלה מול הפרוד שלה, בבית המשפט למשפחה בחיפה. לשיטתה חובות שנוצרו במהלך ניהול העסק, בנסיבות המתוארות, אינם באחריותה אלא רובצים על הבעל בלבד. אלא שהשופטת לירון זרבל-קדשאי שוכנעה אחרת. היא מצאה שהאישה, הלכה למעשה, הייתה מודעת למתרחש בחברה, ובין היתר הגתה את שמה.

הצדדים נישאו ב-2009 והביאו לעולם 3 ילדים, אחד מהם על הרצף האוטיסטי עם 100% נכות. לטענת הבעל, ב-2014 החליטו השניים להקים עסק משפחתי אשר לימים נקלע לקשיים. לדבריו ב-2021, בעצת בעלי מקצוע, הוחלט להפוך את העסק לחברה בע"מ, אלא שהדבר לא סייע והוא נמכר לצד שלישי תמורת 50 אלף שקל.

אחר כל זאת הצדדים נפרדו וניהלו הליכים רכושיים, במסגרתם ניסתה האישה להתנער מחובות העסק. לטענתה מודרה מניהולו וגילתה על חובות העתק במקרה, במהלך שיחה עם חבר של הבעל. הוא דיבר על חובות בגובה מיליון שקלים אותם האיש הסתיר ממנה. לשיטתה בנסיבות הללו יש לקבוע שהחובות אינם באחריותה, וזאת מאחר ש"לא היו לה יד ורגל בעסקי האיש, והתנהלותו העסקית לא הייתה בידיעתה".

מנגד טען הבעל שהקמת העסק וכל ההחלטות הנוגעות אליו התקבלו במשותף ותוך מעורבות מלאה של פרודתו. הוא הדגיש שבניגוד לגרסתה, הידרדרות העסק לא הייתה הסיבה למשבר ביניהם - אלא יחסיה עם גבר אחר. לדבריו בשל החובות הכבדים פנה להליך חדלות פירעון, במסגרתו הוא משלם סכום חודשי לקופת הכינוס. עמדתו הייתה שהחובות משותפים לו ולאישה, והאחריות לפירעונם מוטלת על שניהם.

אין זכויות בלי חובות

השופטת זרבל-קדשאי הסבירה שברירת המחדל בדין ובפסיקה ביחס למקרים מעין זה, היא של שיתוף בחובות. לפיכך, על כתפי האישה מוטלת המשימה הלא פשוטה לשכנע שחובות העסק שנצברו במהלך הנישואים אינם משותפים. מסקנתה הייתה שהאישה כשלה בכך.

"מצאתי כי בענייננו לא עלה בידי האישה להוכיח כי החובות שנצברו על-שמו של האיש הם חובותיו האישיים, שמקורם במניפולציה, הברחת כספים או הפרת נאמנות, ושאלה התגבשו מאחורי גבה", כתבה השופטת. היא אומנם התרשמה שהאיש הוא שניהל את העסק וקיבל את ההחלטות העסקיות, ואולם למסקנתה זה לא קרה במחשכים מאחורי הגב של אשתו.

בהקשר לכך מצאה השופטת שבניגוד לגרסתה, האישה הייתה מעורבת בצמתים מרכזיים של ניהול העסק כגון הגיית שמו כחברה בע"מ (ראשי תיבות של שמות הצדדים), הפעלת אתר האינטרנט לצורך קבלת הזמנות, וכן ריכוז השיווק והקשר עם הלקוחות. עוד צוין שהיא קיבלה משכורת מהחברה הגם שלא עבדה בה רשמית.

לבסוף צוין שלגרסת האישה היא אף יזמה את מכירת העסק ובכלל זה הציעה רוכשים פוטנציאליים שאיתרה בכוחות עצמה. "אני מוצאת היעדר הלימה ומידה של חוסר תום לב בעמידת האישה על חלקה בזכויות, תוך התנערותה באותה נשימה מחלקה בחובות", סיכמה השופטת.

בנסיבות אלה נקבע שהאישה שותפה במחצית מחובות בעלה לשעבר, בקיזוז 186,628 שקל המגיעים לה במסגרת חלוקת הרכוש - כגון חלקה בקרן ההשתלמות של האיש וחצי מתמורת מכירת העסק, אותה שלשל לכיסו.

• ב"כ האישה: עו"ד לימור בן מיכאל
• ב"כ הבעל: עו"ד ענבל הראל

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.