ניסוח כתב אישום דרש ״פרשנות רש״י״ – הרשעה בנהיגה בשכרות בוטלה

נגד נהג הוגש כתב אישום לאחר שבבדיקת שתן שמסר נמצאו שרידי קנביס. בית המשפט לתעבורה הרשיע אותו אך פסק הדין בוטל בבית המשפט המחוזי בשל ניסוח מאוד לא ברור של כתב האישום.

בכתב אישום שהוגש נגד אדם לפני כשנה הופיעו בערבוביה העבירה החמורה של ״נהיגה בשכרות״ והעבירה הקלה יותר של ״נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול״. הנהג הודה בעובדות כשלנגד עיניו עומדת העבירה הקלה אך הורשע בחמורה ורישיונו נפסל ל-24 חודשים. ערעור שהגיש התקבל לאחרונה ונקבע כי כתב האישום נוסח באופן מטעה ויש לאפשר לו לחזור בו מהודאתו.

בכתב האישום נטען כי ביוני 2017 נתפס הנאשם כשהוא נוהג בירושלים שיכור ותחת השפעת סמים. בבדיקת שתן שמסר נמצאו שרידי קנביס. עוד נטען כי הנאשם כשל בבדיקת מאפיינים ובין היתר התנדנד בעמידה, טעה בספירת צעדים והחטיא במבחן הבאת האצבע לאף.

לנהג יוחסה עבירה של ״נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול״ אך נעשתה הפנייה לסעיף בפקודת התעבורה שעוסק בנהיגה בשכרות.  

הנהג לא התייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה והורשע בהיעדרו. בית המשפט גזר עליו קנס של 1,000 שקל, פסילה למשך 24 חודשים ופסילה על תנאי.

כשלושה חודשים לאחר מכן הגיש הנהג בקשה לביטול פסק הדין. הוא ציין כי בתאריך בו נערך הדיון היה מאושפז ולא יכול היה להגיע. בדיון הוא הודה בעובדות וביקש להותיר את הכרעת הדין על כנה אך להפחית את מספר חודשי הפסילה באופן שמתאים לעונש המקובל בעבירה של ״נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול״. בית המשפט דחה את הבקשה.

בערעור שהגיש למחוזי טען הנאשם כי יש להפחית את העונש שנגזר עליו ולהתאים אותו לעבירה הקלה יותר שהופיעה בכתב האישום. לחילופין הוא ביקש לבטל את פסק הדין. הוא הסביר כי כשהודה בעובדות סבר כי הוא מתמודד עם העבירה הקלה יותר ולא יכול היה לדעת שיורשע בעבירה החמורה.

המדינה הודתה כי כתב האישום נוסח באופן פגום אך הדגישה כי העובדות בהן הודה הנאשם הן ברורות וחד משמעיות ומתארות עבירת נהיגה בשכרות.

נהנה מהספק

השופטת ד״ר חיה זנדברג מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה את הערעור. היא הבהירה שפקודת התעבורה יוצרת הבחנה ברורה בין העבירה החמורה של נהיגה בשכרות לבין העבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול. עבור העבירה החמורה נקבע עונש מינימום של פסילת רישיון ל-24 חודשים ולעומת זאת בעבירה הקלה נקבע עונש מינימום של פסילה ל-3 חודשים בלבד.

לדבריה, ראוי שהבדלים אלה יבואו לידי ביטוי מפורש וברור בכתב האישום, כדי לא להטעות את הנאשם שכן ניסוח בלתי מוקפד עלול לשבש את הגנתו. היא ציינה שכבר נפסק בעבר כי ״ראוי שלא תועמד ערכאת ערעור בפני כתב אישום המצריך לעתים פירושי רש״י ותוספות״.

השופטת קבעה כי  כתב האישום נוסח במקרה זה בצורה דו משמעית ולכן הנאשם סבר, כשהודה בכתב האישום, כי הוא מודה בעבירה הקלה יותר. מהספק שנוצר בעניין זכאי הנאשם ליהנות.

בנסיבות אלה ביטלה השופטת את פסק הדין והחזירה את התיק לבית המשפט לתעבורה לצורך דיון מחודש, תוך שהיא מתירה לנאשם לחזור בו מהודאתו.

• ב״כ המאשימה: עו״ד חנה דוד
• ב״כ הנאשם: עו"ד מוריה הירש

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין