לאחר שהצדדים הגיעו להבנות והקופה הסכימה לשלם למבקש ולעורך דינו, הגישו הצדדים בקשה להסתלקות מהתובענה הייצוגית. השופט אישר את הבקשה והדגיש כי יש לעודד הגשת תובענות ייצוגיות במקרים שכאלה.
אדם הזמין שירות ביקור בית של רופא, ונדרש לשלם לקופת חולים "כללית" 175 שקלים. כיוון שחשב שהתשלום נגבה בניגוד לחוק, הוא הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעסקה בתשלומי ההשתתפות ש"כללית" גובה מחבריה על ביקורי רופאים. המבקש טען כי הקופה גובה ממבוטחים העושים שימוש בשירות ביקור בית כשהמרפאה פתוחה, תשלום השתתפות גבוה מזה הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מעוניינת להגיש תובענה ייצוגית?
פני ל-עו"ד תובענות ייצוגיות
המבקש טען כי נדרש לשלם 175 שקלים, בעוד שעל פי החוק סכום ההשתתפות המקסימלי הוא 17 שקלים. משכך, טען המבקש כי הוא זכאי להחזר בסך 158 שקלים, והוסיף כי הוא מבקש לייצג במסגרת התובענה הייצוגית את כלל חברי הקופה שנזקקו לשירות כזה ושילמו יותר מהקבוע בחוק.
הקופה הבהירה שהיא אינה גובה דמי השתתפות עצמית מעבר לתשלום המותר, והסבירה כי השירות המוזל של ביקור בית ניתן רק לאחר התייעצות עם הרופא במרפאה. לדבריה, במקרה הזה המבקש נדרש לשלם יותר, מאחר שהוא עצמו פנה לשירות באמצעות נותן שירות חיצוני – "נטלי", החברה לשירותי רפואה דחופה בישראל. לדברי הקופה, חברת "נטלי" הייתה מחויבת על פי הסכם עם הקופה להודיע למבוטח כי הוא יכול לקבל את השירות במרפאות ללא תשלום, כיוון שפנייתו התקבלה בשעות שהמרפאה פתוחה.
בטרם אושרה התובענה כייצוגית, הגיעו הצדדים להבנות, שלפיהן, בין היתר, הסכימה הקופה מבלי להודות באחריות או חבות, לשלם למבקש 5,000 שקל ולב"כ המבקש שכ"ט בסך 20,000 שקל, בכפוף לאישור מחיקת התובענה.
משכך, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהתביעה.
אינטרס חברתי
השופט דורי ספיבק קיבל את בקשת ההסתלקות, לאחר שהשתכנע כי בדברי הצדדים מתואר מצב הדברים המשפטי הנכון, ואין מקום להמשך בירור. כמו כן, השופט אישר את הסכמת הצדדים בדבר התשלום למבקש ובא כוחו.
השופט העיר כי פיקוח על תשלומי ההשתתפות הנגבים על ידי קופות החולים מהווה אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה. אחד ממנגנוני הפיקוח האלה הוא באמצעות תובענות ייצוגיות, ולכן יש לעודד עורכי דין הנתקלים במקרים שבהם יש חששות לגביית תשלומי השתתפות ביתר, להגיש בקשה מתאימה לאישור תובענה כייצוגית. לסברתו, הדבר ישרת את כלל תושבי ישראל, ובמיוחד את החלשים והחולים שהתשלומים מכבידים עליהם.
השופט הוסיף כי אחת הדרכים לעודד הגשת תביעות מסוג זה היא על ידי פסיקת שכר טרחה גם במקרים שבהם מסתבר בסופו של יום שתשלום ההשתתפות היה כדין, אך בעקבות הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית שופרו והובהרו הנוהלים.
יש לציין כי בפסיקה קיימות גם מגמות אחרות, לפיהן יש לחייב בהוצאות גבוהות תובע ייצוגי שנכשל בבקשת אישור, על מנת לפצות את הנתבע על חסרון הכיס שנגרם לו עקב הצורך להדוף את התביעה שנדחתה.
לטעמי, פסיקת בית הדין לעבודה מוצדקת לגמרי, שכן יש להימנע מהרתעת יתר של תובעים ייצוגיים, ולעודד ניסיונות – כנים ורציניים, כמובן – לחפש את אותם תשלומים קטנים המצטברים למיליונים, שאותם גובים תאגידי הענק מהציבור, לא פעם בניגוד לחוק.
* עו"ד יצחק יערי ממשרד חן-יערי-רוזן ושות' עוסק בתובענות ייצוגיות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.