נאשם שחנה בשטח עפר המוגדר כגינה זוכה מעבירה של חניה על מדרכה
ח 461932/56 מדינת ישראל נגד סגל מאיר
בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א זיכה נאשם שחנה בשטח המשמש כגינה מעבירת חנייה על מדרכה. נקבע, כי שטח בו נטועים עצים ופועלות טפטפות, הנמצא לצד מדרכה מרוצפת ואינו מצוי בצד הכביש, אינו עונה להגדרת מדרכה שבתקנות התעבורה.
חוק העזר לתל-אביב-יפו אינו כולל הגדרה למונח "מדרכה" ואף אינו מפנה למקור פרשני אחר. תקנות התעבורה מגדירות "מדרכה" ע"פ שני מבחנים מצטברים: מבחן המיקום, לפיו מדרכה הינה חלק מרוחב של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומבחן הייעוד, לפיו השטח "מיועד להולכי רגל". לפי הגדרה זו, לא בהכרח כל המצוי בצד הכביש יוגדר כמדרכה.
השופט אריה שרעבי קבע, כי יש לתת למונח מדרכה את המשמעות הלשונית, הרגילה והמובנת בפי בני אדם אשר תעלה בקנה אחד עם ההגדרה המשפטית. לפיכך, חנייה בשטח הנמצא לצד מדרכה מרוצפת ולא לצד הכביש, המשמש למעשה כגינה, אינה בגדר חנייה על מדרכה.
ח 461932/56 מדינת ישראל נגד סגל מאיר
למדור תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
