מוכרת דירה לא הוחתמה על הסכם תיווך ובית המשפט קבע שאי אפשר לוותר במקרה הזה על אחד התנאים המהותיים ביותר שנקבעו בחוק המתווכים
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של מתווכת לתשלום דמי תיווך של 87,750 שקלים מעורכת דין שמכרה דירה, אפילו שהיא זו שרקמה את העסקה. השופטת מירית פורר קבעה כי אי אפשר לוותר למתווכת על כך שלא טרחה להחתים את המוכרת על הסכם תיווך משום שמדובר בדרישה מהותית ביותר בחוק המתווכים, וזהו לא מקרה חריג וקיצוני שמצדיק לחרוג ממנה. המתווכת חויבה בהוצאות של 10,000 שקלים.
המתווכת הכירה את המוכרת דרך עו"ד, ומצאה קונה לדירה שרצתה למכור בירושלים. היא הביאה אותו לארבעה ביקורים במשך כ-4 חודשים אבל בסופו של דבר המוכרת ניתקה איתה קשר וסגרה את העסקה מול הקונה בעצמה. הקונה שילם למתווכת דמי תיווך אבל המוכרת סירבה בטענה שלא חתמה על הסכם תיווך והסכם המכר נחתם לאחר משא ומתן ישיר בינה לבין הרוכש אחרי תקופה שבה לא הייתה עם המתווכת בקשר.
בתביעה שהגישה נגדה בעקבות זאת, טענה המתווכת שהייתה הגורם היעיל בעסקה, קישרה בין הקונה לבין המוכרת, הגיעה איתו למספר ביקורים ועזרה במשא ומתן. היא ציינה כי לאורך כל הדרך ביקשה שהמוכרת תחתום על הסכם תיווך והיא התחמקה אבל הבטיחה לה שוב ושוב שתשלם את המגיע לה. לטענתה, המוכרת רימתה אותה ויש להכיר בהתחייבויות שלה בעל-פה כחוזה תקף. להוכחת גרסתה צירפה המתווכת תמלולים של שש שיחות מוקלטות אם כי טענה שהקליטה כ-45 שיחות כאלה.
להגן על הצרכנים
השופטת מירית פורר קבעה כי עדות הקונה ותמלולי השיחות שהוגשו שכנעו אותה שהמתווכת הייתה "הגורם היעיל בעסקה" – כלומר, מי שרקמה אותה והביאה אותה למצב של סגירה. השופטת ציינה כי אף שבחודש האחרון למשא ומתן התובעת הפסיקה להיות מעורבת, באותו הזמן התהליך כבר היה בשלב מתקדם והנושאים המהותיים, כמו מחיר העסקה, מועד המסירה, הסדר התשלומים ואפילו טיוטת חוזה, סוכמו. השופטת הוסיפה כי הקונה עצמו ציין בעדותו שלתובעת היה חלק חשוב בעסקה והוא לא היה רוכש את הנכס בלעדיה.
עם זאת, השופטת קבעה כי לתובעת לא מגיעים דמי תיווך משום שלא טרחה להחתים את הנתבעת על הסכם תיווך.
השופטת הדגישה כי חוק המתווכים – בהיותו חוק צרכני שנועד להגן על הלקוחות מפני פערי מידע מול המתווכים ולמנוע חוסר בהירות לגבי דמי התיווך – מציב את הסכם התיווך כדרישה מהותית שאי אפשר לוותר עליה בקלות. האפשרות להכיר בחוזה תיווך בעל-פה שמורה רק למקרים קיצוניים שבהם "עולה זעקת ההגינות" ומוכח שהלקוח לא חתם על החוזה עקב תרמית.
השופטת קבעה כי התובעת לא הוכיחה במקרה הזה שנפלה קורבן לרמאות בין היתר משום שהגישה רק חלק קטן מהשיחות המוקלטות, ומהן אי אפשר היה להגיע למסקנה שהנתבעת התחייבה לשלם לה דמי תיווך.
השופטת הוסיפה כי התובעת טענה שהנתבעת לא לקוח הדיוט אלא עורכת דין בתחום המקרקעין שיש לראות בה "שחקן מתוחכם". אלא שהיא לא הוכיחה זאת ואי אפשר לקבוע שהייתה כאן רמת תחכום גבוהה רק משום שהנתבעת היא עורכת דין.
לאור דברים אלה, השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקלים.
עו"ד אסף לאור
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין