מתווכת העבירה טלפון לקולגה – ותבעה אותו כשנחתמה עסקת ענק

לפני כשנתיים רכש יזם הייטק אמריקאי כמה בתים שכנים בהרצליה פיתוח בשווי כולל של 141 מיליון שקל. המתווכת שעמה נוצר הקשר הראשוני טענה שהייתה "הגורם היעיל" אף שתפקידה התמצה בהעברת המספר לקולגה שלה

השופט יהודה פרגו קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישה מתווכת נגד מתווך אחר וחברת תיווך שבה עבדו השניים. התובעת קיבלה ב-2020 שיחת טלפון מנציג של אדם אמיד שביקש לרכוש נכס בארסוף. מאחר שלא היו נכסים מתאימים ביישוב היא הציעה שתבדוק בהרצליה פיתוח ומסרה את המספר לקולגה שלה שהיה אחראי על אזור זה. כשגילתה שהלקוח אכן ביצע את העסקה דרשה לקבל דמי תיווך. השופט פסק לטובתה "עמלת הפניה" בסך  176,155 שקל בלבד.

התובעת והנתבע עבדו כמתווכים עצמאיים בחברה המנהלת משרד תיווך. על פי הנהלים בחברה כל אחד מהמתווכים היה אחראי על אזור גיאוגרפי אחר. התובעת הייתה אחראית על אזור ארסוף והנתבע על אזור הרצליה פיתוח. הצדדים נעזרו בשרותי המשרד ובמוניטין של החברה, והעבירו לה 50% מדמי התיווך שהיו מקבלים. 

התובעת סיפרה שביוני 2020 פנה אליה נציג של מתעניין אמיד ברכישת מקרקעין בארסוף. הוא ביקש שתמצא לו שטח של 5 דונם בקו ראשון לים. ביישוב לא היו נכסים לרכישה התואמים לדרישה זו. 

כתחליף הציעה לו התובעת לבדוק עבורו נכס בהרצליה פיתוח. מאחר שאזור זה היה בתחום אחריותו הגאוגרפית של הנתבע, היא מסרה לו את מספר הטלפון של נציג הלקוח והם שוחחו טלפונית. 

לטענת התובעת, מרגע שמסרה את מספר הטלפון לנתבע, היא מודרה במתכוון על ידי הנתבע והחברה שהסתירו ממנה פרטים וביקשו שלא תתערב. 

התובעת הוסיפה וטענה כי היא הייתה ה"גורם היעיל" לעסקת המכר והתיווך, וזכאית לקבל את מלוא דמי התיווך שהתקבלו מהלקוח (סך של 2,113,860 שקל) בניכוי 50% (חלקו של המשרד). 

הנתבעים דחו את הטענות. לדבריהם, התובעת לא הייתה הגורם היעיל לעסקת המכר ופרט לשיחה הבודדת שקיימה עם נציג המתעניין, היא לא עשתה דבר לקידום עסקה מורכבת זו. 

הם הדגישו שהקונה ונציגו מעולם לא היו לקוחות של התובעת והיא אינה זכאית לתשלום כלשהו. 

המתווך הסביר שפעל רבות כדי לשכנע את הנציג להיעזר בשירותיו כדי לרכוש מספר בתים שכנים בעסקה מורכבת שתאפשר מענה לדרישות הלקוח שביקש נכס בגודל 6 דונמים.

"כמו לזכות בלוטו"

השופט הבכיר יהודה פרגו מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהקונה ונציגו לא היו לקוחות של התובעת, אלא של הנתבע. 

עוד הבהיר השופט כי הנתבע יצר קשר עם נציג הלקוח ושכנע אותו לעבוד עמו, והוא זה שהיה הגורם היעיל להתקשרות. 

השופט הוסיף שהתובעת התעוררה והחלה להתעניין בעסקה הנרקמת רק כשקיבלה מידע מחברותיה למשרד שמדובר בעסקה גדולה שיש בה רווח עצום. בשלב זה היא התבקשה על ידי הנתבעים, ובצדק רב, לא להפריע לסיומה של עסקה מורכבת זו שפרטיה לא היו ידועים לה. 

הוא ציין שאם התובעת הייתה באמת חושבת שמדובר בלקוח שלה, היא לא הייתה נותנת וגם לא מאפשרת שימדרו אותה מהעסקה, אותה היא הגדירה בעדותה: "זה כמו לזכות בלוטו". 

בנסיבות אלה קבע השופט שהתובעת אינה זכאית לדמי התיווך. עם זאת, הוא קבע שהיא זכאית לקבל "עמלת הפניה" של 0.25% בשל הנוהג במשרד במקרים של העברת לקוח בין מתווכים. 

בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לשלם לתובעת 176,155 שקל בתוספת הוצאות בסך 4,404 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. 

לפסק הדין המלא בתיק 50663-03-21

• ב"כ התובעת: עו"ד גיל בר-זהר 
• ב"כ הנתבעים: עו"ד משה אמסלם

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין