מנכ"ל חברה חווה צבר אירועים מלחיצים הקשורים לעבודתו בתקופת החופשה. לבו לא עמד בזה והוא נפטר בגיל 39. בתביעה שהגישה אלמנתו, שופטת קבעה כי מדובר באירוע חריג בעבודה
שהות עובד בחל"ת אינה מונעת הכרה בפגיעה בעבודה שאירעה במהלכה, כתאונת עבודה: כך הבהירה אתמול השופטת מירב קליימן מבית הדין לעבודה בתל אביב. מסקנתה הייתה כי מכלול אירועים שחווה מנכ"ל חברה, עת שהה בחופשה ללא תשלום בתקופת הקורונה, מהווה "אירוע חריג" אשר יכול להסביר את התקף הלב, ממנו נפטר בדמי ימיו.
המנוח שימש בחייו כמנכ"ל חברה המפעילה אולם אירועים. החל ממרץ 2020 - פרוץ משבר הקורונה בישראל - הוא שהה כמו רבים אחרים בחופשה ללא תשלום (חל"ת), וקיבל דמי אבטלה מביטוח לאומי. מספר חודשים לאחר מכן, בנובמבר אותה שנה, הוא חווה אירוע לבבי שכתוצאה ממנו נפטר. בן 39 בלבד היה במותו.
בעקבות מותו פנתה אלמנתו לביטוח לאומי בתביעה להכרה בבעלה כנפגע עבודה, ובה כזכאית לקצבת תלויים. לאחר שתביעתה נדחתה היא נאלצה להגיש את תביעתה לבית הדין לעבודה. בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד נורית אטד-פורטל היא טענה כי חרף יציאתו לחל"ת המשיך בעלה בתקופה זו לעסוק בענייני החברה, בהיותו המנכ"ל.
התובעת הצביעה על צבר אירועים שקרו סמוך למות בעלה אשר הובילו, לטענתה, לקריסת לבו. בין היתר דובר על הצפת אולם האירועים בשל מזג אוויר סוער, תוך גרימת נזקים כבדים לציוד; תקיפת לקוח את בעלה בצעקות, בדרישה שיחזיר לו כסף על אירוע שבוטל; זעם ואיומים מצד אדם שמתגורר סמוך לאולם, עקב הפעלת האזעקה בלילה; ולחצים מהבנק על החברה, שבגינם הוחלט לשעבד את ביתו הפרטי של אביו.
בתוך כך סיפרה התובעת כי יומיים בלבד טרם מותו שיתף אותה בעלה בתחושותיו הקשות, ואף הביע חשש כי אביו - בעלי החברה - לא ישרוד את הלחץ הרב. לעמדתה יש לראות בפטירת בעלה כתאונת עבודה המזכה אותה בקצבת תלויים.
חל"ת על הנייר
השופט קליימן דחתה את טענת ביטוח לאומי, שיוצג על-ידי עו"ד גל אברג'ל, לפיה המנוח לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה עקב צאתו לחל"ת. היא הבהירה ששהיית עובד בחופשה ללא תשלום אינה מנתקת את קשר העבודה ומשכך אינה מונעת, ככלל, הכרה בפגיעה שאירעה במהלכה כתאונת עבודה.
מסקנת השופטת הייתה כי במקרה שלפניה מתקיימות נסיבות חריגות המאפשרות, ברמה העקרונית, להכיר במנוח כנפגע עבודה. בין היתר היא ציינה כי לא מדובר ביציאה שגרתית לחל"ת אלא בחופשה על רקע משבר הקורונה, וכי אין מדובר בעובד רגיל אלא בכזה שנשא את התפקיד הבכיר ביותר בחברה.
"שוכנעתי שחרף הסטטוס בו הוגדר – חל"ת – המנוח עבד בפועל בחברה, כך שלא ניתן לנתק את האירועים ככאלה שהתרחשו בעבודה, ושגרמו לפגיעה בסופו של דבר", כתבה השופטת וחידדה: "מדובר היה בחל"ת 'על הנייר', כאשר לא ניתן היה לצפות כי ינתק עצמו מהעבודה כליל, כשמדובר בחברה אליה יש לו זיקה משפחתית בה הוא משמש בתפקיד בכיר".
בהמשך הכירה השופטת ב"עליית המדרגה" בלחץ שחווה המנוח סמוך למותו - שתחילתה בהצפת האולם, והמשכה בצעקות שחטף מאנשים ואף בחיובו לשלם עשרות אלפי שקלים לזוג שהאירוע שלהם בוטל - כ"אירוע חריג". היא קבעה שמדובר במסכת אירועים היוצאת משגרת העבודה הרגילה של המנוח, אשר יכולה להסביר את קריסת לבו ומותו.
בנסיבות אלה הורתה השופטת לביטוח לאומי לעדכן תוך חודש האם הוא חוזר בו מעמדתו לפיה התובעת אינה זכאית לקצבת תלויים, או שמא הוא עומד על מינוי מומחה לבירור הקשר הסיבתי שבין הלחץ בעבודה לבין התקף הלב.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.