לפסק הדין בעניין ע.ק. נ' משרד הבינוי והשיכון
בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א הורה למשרד הבינוי והשיכון, לשכן אם חד הורית בדירה המתאימה לצרכיה, זאת לאחר שבמשך שנים לא הציע לה דירה ראויה, למרות זכאותה לדיור ציבורי.
אם חד הורית לשני ילדים, הוכרה בשנת 2002 על ידי משרד השיכון כמי שזכאית לקבל דיור ציבורי נוכח מצבה הכלכלי והבריאותי. לטענתה, בין השנים 2004-2006 הוצעו לה שתי דירות בחולון, אולם אלה לא התאימו לצרכיה, ועתירה שהגישה בשל כך כנגד משרד השיכון, נדחתה.
מכיוון שלטענת האם, בשנתיים האחרונות לא הציע לה משרד השיכון דירה, למרות פניותיו של בא כוחה, הגישה עתירה נוספת, בה ביקשה כי ביהמ"ש יורה למשרד השיכון להציע לה דירה בת 3 חדרים בחולון, בסביבה שתתאים לצרכיה וצרכי ילדיה, ושוכנת בקומת קרקע או בבניין עם מעלית, נוכח הבעיות הבריאותיות מהן היא סובלת.
העותרת טענה, כי בניגוד להתחייבות משרד השיכון, במשך כל השנים בהן היא זכאית לדיור ציבורי, הוצעו לה רק 4 דירות, מה שמאלץ אותה לנדוד בין דירות שכורות עם ילדיה, כשלא פעם פונתה מדירה כיוון שלא יכלה לעמוד בתשלום השכירות. לטענתה, התנהלות המשרד בלתי סבירה, וגרמה לסבל ומצוקה לה ולילדיה, זאת בפרט כשידוע לה כי יש דירות פנויות בחולון.
משרד השיכון טען, כי במאי 2010 הוצעה לה טלפונית דירה בחולון אולם העותרת סירבה. עוד נטען, כי הזכאות ניתנה לעותרת באופן חריג, לפנים משורת הדין, ולמרות שאינה עומדת בתנאי הנוהל, וודאי שאינה זכאית לדירת 3 חדרים כבקשתה. בכל מקרה, כך נטען, יש שורת ממתינים ארוכה והעותרת אינה עדיפה על פני אחרים, וכי אם תיעתר לגור בפריפריה, ניתן יהיה לטפל בבקשתה ביתר מהירות.
ראוי להתאים את הדירה לזכאי
לאחר שהעותרת הסכימה לקבל דירת שני חדרים, הורתה סגנית הנשיא, השופטת שרה גדות, למשרד השיכון להציע לעותרת את דירת שני החדרים הראשונה שתתפנה במסגרת הדיור הציבורי בחולון. נקבע, כי העותרת לא פנתה לוועדה הרפואית של משרד השיכון טרם הגשת העתירה, ולפיכך אינה זכאית לדירה בקומה נמוכה או בבניין עם מעלית, עם זאת, אין ספק שהיא זכאית לדירת שני חדרים כדין, שלא כטענת המשרד, כי זכאותה היא חריגה ולפנים משורת הדין.
"עמדתי היא כי לא היה ראוי להתייחס כך לזכאותה של העותרת, ומכל מקום אינני רואה כך את זכאותה של העותרת לדירה... משהוכרה העותרת על-ידי ועדות האיכלוס השונות כזכאית לקבל דירה "בהתחשב בדו"ח סוציאלי, הכנסה ורקע" (נספח 2 לתגובה), ו"בהתחשב בנכות המבקשת, במשך ההמתנה לפתרון דיור" (נספח 9 לתגובה) וכמפורט בהחלטות נוספות, זכאית העותרת, כמו שאר הזכאים, לדירה בשיכון הציבורי.", כתבה השופטת.
עוד נפסק, כי הצעת דירה באמצעות הטלפון נוגדת את הנהלים, על פיהם יש לשלוח הצעות בכתב ובדואר אקספרס, ויתירה מכך, אין זה ראוי שמי שמחכה לדירה שנים רבות, תקבל הצעה טלפונית בלבד. אמנם, כך נפסק, העותרת סירבה לדירות הספורות שכן הוצעו לה, אולם מהראיות ניתן להבין כי לפחות אחת הדירות הייתה לא ראויה בעליל (שכן ארבעה זכאים נוספים סירבו לגור בה), מה גם שמשרד השיכון לא נהג בשקיפות כשלא הביא כל ראיה לגבי יתר הדירות שהציע, כאשר מן הראוי היה שייחס משקל לסוג הדירה שהוא מציע לזכאים.
לבסוף נקבע, כי אמנם כדאי לעותרת לשקול את הצעת המשרד לקבל דירה בפריפריה, אולם מאחר והיא זכאית לדירה באזור מגוריה, אין לחייבה לקבל דירה באזור אחר. הוצאות לא נפסקו.
לפסק הדין בעניין ע.ק. נ' משרד הבינוי והשיכון
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.