- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
משרד הפנים החליט לגרש בן 15 מהארץ – ביהמ"ש התערב לטובתו
במאי 2015 פג תוקף אשרת השהייה של הקטין, אזרח תאילנד, ומשרד הפנים סירב להאריכה על אף שאמו תושבת ואזרחית ישראל. בית המשפט המחוזי בתל אביב: משרד הפנים לא לקח בחשבון את טובת הקטין.
הקטין היה בן שנתיים כשאמו עזבה את תאילנד ב-2002 והשאירה אותו עם סבתו. האם עברה להתגורר בישראל וב-2012 קיבלה אזרחות ישראלית לאחר שנישאה לישראלי, עמו הולידה שני ילדים משותפים.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין מנהלי
ב-2015 האם ובעלה הזמינו את הקטין וסבתו לביקור בארץ וקיבלו עבורם אשרות תייר לשלושים יום. בתום התקופה חזרה הסבתא לבדה לתאילנד ואילו הקטין נשאר כאן עם אמו ומשפחתה.
בקשתם של האם ובעלה להאריך את אשרת השהייה שלו סורבה על ידי משרד הפנים, ועל החלטה זו הם ערערו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בערעור, שהוגש על ידי עו"ד מתן חודורוב, נטען כי מדובר במקרה ייחודי שבמרכזו עומד נער כבן 15 שאין לו קרובי משפחה שיכולים לטפל בו בתאילנד. לדברי המערערים, הסבתא, שטיפלה בו עד כה, לא הייתה מעוניינת להמשיך בכך וחזרה לבדה לתאילנד.
האם הבהירה כי אם ישוב הקטין לתאילנד הוא יילקח על ידי רשויות הרווחה לבית יתומים ולכן טובתו מחייבת את השארתו בישראל.
לדבריהם, בניגוד לטענת משרד הפנים, הם לא ידעו מראש כי הקטין יישאר, והבקשה לאשרת תייר הוגשה בתום לב. רק לאחר הגעתו לארץ התברר כי הסבתא לא מעוניינת להמשיך לגדל אותו.
בנוסף הבהירו המערערים כי בעלה של האם פתח בהליכי אימוץ הקטין ובשל כך נוכחותו בארץ הכרחית ביתר שאת.
משרד הפנים טען באמצעות עו"ד ארז שטיינברג כי המערערים התנהלו בחוסר תום לב מוחלט כשביקשו להזמין את הקטין וסבתו לארץ כתיירים, בזמן שלמעשה תכננו שהקטין יישאר וישתקע כאן.
לטענתו, הקטין גדל רוב חייו בתאילנד בנפרד מאמו, אין לו כל זיקה או שייכות לישראל ולכן טובתו מחייבת להשיבו למסגרת חינוכית במולדתו.
אפילו אם תכננו
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי הבהירה כי שיקול הדעת שניתן בחוק לשר הפנים בכל הקשור למתן רישיונות שהייה הוא רחב מאוד, ומבטא "את אופייה הריבוני של המדינה בקביעתה מי יבוא בשעריה".
לדבריה, אף אם נכונה טענת משרד הפנים כי המערערים ידעו מראש כי הקטין יישאר כאן יותר מחודש, אין להסיק מכך כי הם פעלו בחוסר תום לב והמהלך אינו מצדיק פגיעה בקטין עצמו.
השופטת קיבלה את טענת המערערים כי הקטין נותר ללא המסגרת הטיפולית, ולא ידוע מה יעלה בגורלו אם ישוב לתאילנד. היא אף ציינה כי בניגוד למקרים אחרים, המערערים לא עשו דין לעצמם וכשפג תוקף אשרת השהייה הם מיד הגישו בקשה להארכתה.
השופטת הוסיפה כי בניגוד לעמדת משרד הפנים, נוכחות הקטין נדרשת בארץ, זאת במיוחד בהליך האימוץ המתנהל בבית המשפט למשפחה. לדבריה, בנסיבות המיוחדות של המקרה, אינטרס העל שהיה אמור לעמוד לנגד עיני משרד הפנים הוא טובתו של הקטין, ומשזו לא נלקחה בחשבון יש לבטל את ההחלטה.
השופטת סיכמה כי הערעור מתקבל ויוארך תוקף אשרת השהייה של הקטין לפחות עד למתן החלטה בהליכי האימוץ ובבקשה שהגישו האם ובעלה להסדרת מעמדו מטעמים הומניטריים.
לטובת המערערים נפסקו הוצאות של 10,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד מתן חודורוב
- ב"כ המשיבים: עו"ד ארז שטיינברג, פמת"א (אזרחי)
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
