משרד הביטחון קבע שנכה צה"ל כשיר לעבוד – החלטתו בוטלה

קצין התגמולים אימץ החלטת צוות מומחים כי האיש אינו יכול להתפרנס, אך כשיר לעבודה חלקית. השופט: "זו סתירה"

מבוכה למשרד הביטחון, שהוציא תחת ידו החלטה בעלת סתירה פנימית בולטת ביחס לנכה צה"ל הנעדר משוק העבודה מזה שנים רבות – האחת, שהוא אינו יכול להתפרנס לצמיתות; והשנייה – שהוא כן יכול לעבוד חלקית. יו"ר ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), השופט אמיר סלאמה, הורה לאחרונה על ביטול ההחלטה והשבת העניין לבחינה מחודשת.

המערער מוכר כסובל מ-30% נכות נפשית עקב שירותו הצבאי. לצד נכותו המוכרת מצה"ל, מתמודד האיש - שאינו עובד מאז 2011 לערך - עם מספר בעיות רפואיות, בגינן ביטוח לאומי קבע לו אובדן כושר עבודה מלא. בשלהי 2024 הכיר אף צוות רב-מומחים מטעם קצין התגמולים (צר"מ) באובדן כושר תעסוקה מלא לאיש, למשך חצי שנה, לצורך השלמת טיפולים.

קצין התגמולים אימץ עמדה זו ואולם כעבור מספר חודשים, ביולי 2025, התהפכו היוצרות: לאחר שנבדק על-ידי הצר"מ, נקבע אומנם שמצבו הרפואי הכללי של המערער "אינו מאפשר עבודה מפרנסת, וזאת לצמיתות", אך בהתחשב בנכותו המוכרת למשרד הביטחון, הרי ש"הנבדק כשיר לעבודה חלקית", ועל כן מומלץ "על עבודה בעלת אופי משרדי, בהיקף של 50% משרה".

גם הפעם אימץ קצין התגמולים את מסקנות הצר"מ והחליט, על בסיסן, כי המערער כשיר לעבודה בחצי משרה, ולכן יהיה זכאי לתגמול חלקי בלבד, בסך כ-4,900 שקל. האיש לא השלים עם קביעה זו והגיש עליה ערעור, במסגרתו טען כי היא שרירותית ובלתי סבירה. מנגד טען קצין התגמולים שמדובר בהחלטה סבירה אשר ניתנה לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע מוסמכים, ולכן אין יסוד לערעור.

לא עובד כבר 15 שנה

אבל השופט סלאמה קבע שההחלטה מושא הערעור אינה יכולה לעמוד כמו שהיא, וכי בנסיבות העניין אין מנוס מהשבת עניינו של המערער לבחינה נוספת על-ידי קצין התגמולים, בין היתר לצורך קבלת הבהרות. בראש ובראשונה הודגש כי החלטת הצר"מ האחרונה, מיולי 2025, סובלת מסתירה פנימית בולטת.

כך, ציין השופט, בעוד שמצד אחד נכתב בהחלטה כי מצבו הרפואי הכללי של המערער "אינו מאפשר עבודה מפרנסת, וזאת לצמיתות", הרי בהמשך נרשם כי "הנבדק כשיר לעבודה חלקית". לדבריו "ברי כי מדובר במסקנות סותרות שאינן יכולות לעמוד בכפיפה האחת עם רעותה".

הוזכר כי מדובר בנכה שאינו עובד מזה כ-15 שנים, כאשר צר"מים קודמים, כמו זה משלהי 2024, יצאו מנקודת הנחה שהוא אינו מסוגל לעבוד. לאור זאת, כתב השופט, לא ברור כיצד ומדוע סבר הצר"מ האחרון, ובעקבותיו קצין התגמולים עצמו, כי האיש כן מסוגל לעבוד כיום, בהיקף של חצי משרה.

לא זו אף זו בפסק הדין צוין שלפי הצר"מ הראשון אין אפשרות להבדיל בין התגובה הנפשית הקשורה למחלותיו של המערער, לבין אלה המיוחסות לנכותו מהצבא, ולכן קבע את שקבע (אובדן כושר עבודה מלא). על רקע האמור, חידד השופט, לא ברור מהצר"מ האחרון מה בדיוק השתנה וכיצד הצוות, וקצין התגמולים בעקבותיו, כן היו מסוגלים להבחין בין הדברים.

"נמצא כי החלטת המשיב נסמכת על המלצת צר"מ בה קיימת סתירה פנימית ביחס לשאלת כושרו של המערער לעבוד, כאשר לא ניתן לדלות מהמלצת הצר"מ תשובות לשאלות שפורטו לעיל, לרבות בעניין קביעת קשר סיבתי, העובדתי והמשפטי, בין אי-הכושר הנוכחי לבין הנכות המוכרת", סיכם השופט – שהורה על החזרת התיק לבחינה מחודשת בידי קצין התגמולים.

למערער נפסקו הוצאות בסך 4,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.