משרד הביטחון התעקש שאין קשר בין ההידרדרות במצבה של החיילת לבין התאונה רק מאחר שלא נמצאו ממצאים חד משמעיים בבדיקות ההדמייה. העוול תוקן בתום מספר שנים של מלחמה משפטית.
במשך שנים סירב משרד הביטחון להכיר בקשר כלשהו בין ההידרדרות במצבה הרפואי של אישה כבת 34 שנפגעה בתאונת דרכים כששירתה בצבא קבע כשלישת גדוד, אף שהתאונה שינתה את חייה באופן שקשה להתכחש לו. לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בבאר שבע את ערעורה, והורה למשרד הביטחון להכיר בה כנכת צה"ל.
התאונה קרתה ב-2010, באחד הימים שבהם נהגה החיילת לבסיס, ורכב אחר פגע בה מאחור בעוצמה רבה. הא פתחה את דלת הרכב מסוחררת וכואבת, גופה נטה לנפול, ולמזלה עובר אורח עזר לה עד שהגיע אמבולנס שפינה אותה לבית חולים בעפולה. לאחר התאונה היא הועברה מתפקידה, שנחשב קרבי במהותו, לתפקיד משרדי.
מאז ועד היום היא סובלת לדבריה מכאבי גב וצאוור, ירידה בתחושה ביד ורגל שמאל ומגבלות בתנועה.
אלא שמשרד הביטחון – בהחלטה מ-2012 – סירב להכיר בקשר כלשהו בין התאונה לבין מצבה הלא-פשוט.
על החלטה זו היא הגישה ערעור בבית המשפט, באמצעות עוה"ד אלי סבן, בו נטען כי יש לבטל את החלטת המשרד ולהכיר במערערת כנכת צה"ל, על כל המשתמע מכך.
המשרד – אותו ייצגה עוה"ד אורית בקרמן – התבסס על חוות דעת מומחה רפואי, שלפיה כאביה ומגבלותיה של המערערת אינם חריגים לקבוצת הגילה שלה, ואין עדות לכך שהתאונה גרמה לה נזק או נכות קבועים.
בתוך כך נטען כי הכאבים הסובייקטיביים שתיארה המערערת כלל לא מתיישבים עם ממצאי הבדיקות שלה.
מתחזה?
"לשיטתנו – כן היה מקום למצוא קשר סיבתי של גרימה בין מצבה של המערערת לבין התאונה", כך כתבה השופטת טהר שחף, ומתחה ביקורת על גישת המומחה מטעם משרד הביטחון.
השופטת שחף ציינה כי למעשה על פי המומחה המערערת "כמעט מתחזה" רק משום שתלונותיה לא תאמו את ממצאי בדיקות ההדמייה.
בעניין זה השופטת קיבלה את עמדת המערערת ובא כחה, שטענו כי קצין התגמולים נותן למומחים מטעמו הנחיות מוטעות שנוגדות את החוק. לפי השופטת, גם אם לא נמצאו ממצאים ברורים בבדיקות הדמייה אי אפשר להתעלם ממצבה של המערערת אחרי התאונה – מהתלונות, הגימלים, שינוי התפקיד והטיפולים הרבים שקיבלה – מצב שונה לחלוטין מזה היה לפני התאונה.
במילים אחרות, לעמדתה של השופטת, אין זה סביר שהמערערת נדרשה לכל כך הרבה טיפולים, כולל זריקת אפידורל וזריקות מורפיום, אם הסבל והמגבלות לא היו אמיתיים.
בתוך כך, השופטת הפנתה לכך שבבתי המשפט נקבע בעבר כי אין לשלול אוטומטית את האפשרות שתגובה סובייקטיבית על כאב תיחשב לנכות ולא רק ל"סימפטום", שכן נכות היא עניין מורכב יותר.
לפיכך, היה על משרד הביטחון לבחון את כלל הראיות והעדויות, ולבדוק "מאד מתקבל על הדעת" מבחינת הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין פרוץ הכאבים ושלל הבעיות שמהן סובלת המערערת.
בסיכומו של דבר נקבע כי התאונה היא שגרמה לבעיות הרפואיות מהן סובלת המערערת. הדיון לגבי שיעור הנכות יובא בפני ועדה רפואית, ובינתיים חויב משרד הביטחון בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,500 שקל.
לקריאת פסק הדין ע"נ 25854-01-13
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין