במהלך תביעה שהגישה עורכת דין נגד מעסיקה היא גילתה שבמשך שנים הוא עקב אחרי כל פעולה שביצעה במחשב. בית הדין לעבודה קבע שהמעסיק ״רמס״ את זכותה לפרטיות.
עורכת דין שהועסקה במשרד עורכי דין בין השנים 2013-2016 תבעה את מעסיקה לאחר שלא שולמו לה זכויות סוציאליות. בתגובה חשף המעסיק מערכת שהותקנה במחשבי המשרד ושמוכיחה לדבריו שהעובדת עסקה בענייניה הפרטיים במהלך העבודה. השופטת יפית מזרחי-לוי חייבה אותו לפצות גם על הפרת הזכויות וגם על הפגיעה בפרטיות.
העובדת טענה שהתפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים מכיוון שהנתבע לא שילם לה זכויות שונות. בין היתר לדבריה היא לא קיבלה הודעה על תנאי העבודה ולא הוחתמה על הסכם עבודה. כמו כן, הוא לא הפריש עבורה לפנסיה ולביטוח לאומי, לא שילם לה דמי נסיעות והבראה ואף לא שילם לה את שכר חודש העבודה האחרון.
המעסיק טען שהסיבה האמיתית להתפטרות הייתה כוונתו לדון עם העובדת על התנהלותה. הוא הבהיר שב-2010 הטמיע במערכות המשרד תוכנה המפקחת ומנטרת את פעילותם של העובדים במחשב וזמן עבודתם. לדבריו, הוא מצא שהעובדת עשתה שימוש פרטי בחומרי המשרד, העתיקה וגנבה חומרים והשתמשה במשרדו לצרכי פעילות פוליטית. כמו כן לטענתו, היא הרבתה להיעדר ולא ביצעה את עבודתה.
עוד טען המעסיק שתנאי העבודה של העובדת היו ידועים לה והוא לא ידע שיש לה קופת פנסיה פעילה כך שהוא לא היה חייב להפריש עבורה מתחילת עבודתה.
במקביל הגיש נגד העובדת תביעה שכנגד להשבת שכר ולפיצויים בסך 400,000 שקל בשל הנזקים שגרמה לו לטענתו התנהלותה.
בתגובה הגישה העובדת תביעה נגדית על הפרת פרטיותה בשל התקנת מערכת המעקב. היא הדגישה שמעולם לא ביצעה פעילויות פרטיות על חשבון העבודה ובכל מקרה היא לא נתנה הסכמה למעקב והממצאים אינם קבילים.
ענייניה האישיים
השופטת יפית מזרחי-לוי מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את טענות העובדת במלואן ודחתה את תביעת המעסיק.
בין היתר היא פסקה שהמעסיק לא מסר לעובדת הודעה על תנאי עבודתה, לא שילם לה נסיעות ודמי הבראה ולא העביר לה את שכר החודש האחרון. כמו כן היא קיבלה את טענות העובדת בעניין אי הפרשות לפנסיה ולביטוח לאומי.
השופטת קבעה שבנסיבות אלה התפטרות העובדת מזכה אותה בפיצויי פיטורים.
השופטת הבהירה עוד שהמעסיק לא היה רשאי לעקוב אחר פעילותה של העובדת במחשב מבלי לקבל את הסכמתה לכך. היא הדגישה שחשבון הגוגל בו השתמשה העובדת לצורך העברת הודעות דוא״ל וקבצים שונים היה חשבון פרטי. כך גם תנועותיה באינטרנט, האתרים אליהם גלשה והתכנים שהיא נחשפה אליהם הם ענייניה האישיים.
״מערכת המעקב ניטרה את פעילותה של העובדת בכל אורחותיה הדיגיטליות תוך רמיסת זכותה לפרטיות״, כתבה. לפיכך לדבריה אין לקבל את דוחות מערכת המעקב כראיה בתיק וטענות המעסיק בדבר התנהלות העובדת לא הוכחו.
השופטת פסקה שעל הפגיעה בפרטיות על המעסיק לפצות את העובדת ב-50,000 שקל. בנוסף נקבע שעליו לפצות אותה על אי תשלום זכויות סוציאליות וכן עבור פיצויי פיטורים בסך של 66,558 שקל.
בסך הכל חויב המעסיק לשלם 116,558 שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו״ד אורי בן יוחנה ממשרד ד״ר י. וינרוט ושות׳
- ב״כ הנתבע: עו"ד פבל מורוז
עו״ד סרגיי (דוד) מורין
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין