מנורה לא הכירה בנזקי רעידת אדמה למרות נתוני המכון הסיסמוגרפי

חברת הביטוח דחתה תביעה של מבוטח שביתו נפגע. לאחר הליך משפטי היא תשלם לו כ-300 אלף שקל

השופטת מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים חייבה לאחרונה את "מנורה מבטחים" בפיצויים של כ-300 אלף שקל לקשיש כבן 93 שביתו שבמושב גנות נפגע ב-2011 מרעידת אדמה. הטענה של חברת הביטוח כי הרעש – שהגיע מתורכיה ואירן – לא הורגש בישראל נדחתה בין היתר לאור עדות של עובדת המכון הסיסמוגרפי.

הקשיש ביטח את ביתו בפוליסה שמכסה נזקים למבנה גם במקרה של רעידת אדמה. אבל כשביקש פיצויים בהתאם קיבל מחברת הביטוח מכתב דחייה שבו הכחישה שב-2011 הייתה בישראל רעידת אדמה שיכלה לגרום לנזק, וקבעה כי מקור הפגיעות בעבודות הרחבה שביצע 3 שנים קודם לכן.

בעקבות הדחייה הוא הגיש נגדה תביעה לפיצויים של כ-400 אלף שקל על עלויות שיקום, דיור חלופי, הובלות וכיוצא בזה. לסכום זה ביקש להוסיף פיצויים על ירידת ערך ועגמת נפש. לתביעה צורפה שתי חוות דעת של מהנדסים שאישרו כי רוב הנזק נגרם למבנה כתוצאה מרעידות אדמה שהתרחשו בשנים 2009 ו-2011.  

אבל חברת הביטוח התעקשה שלא הורגשה בישראל רעידת אדמה ב-2011. היא טענה כי המוקד היה במרחק של כ-700 קילומטר, וגם אם הורגש רעש כלשהו הוא היה מינורי ולא ייתכן שגרם נזק. היא הוסיפה כי ייתכן שהנזקים נגרמו מרעידת האדמה ב-2009, ואם כך, הם לא מכוסים שכן הפוליסה נרכשה ב-2010.

ניסתה להקשות ובזבזה זמן

השופטת מרים קסלסי הבהירה כי חברת הביטוח לא יכולה לטעון לפתע שהנזק נגרם מרעידת אדמה קודמת. חוזר המפקח על הביטוח מ-1998, ציינה, מגביל את חברות הביטוח מלהעלות טענות שלא הועלו במכתב הדחייה למבוטח.

בשלב הבא השופטת קבעה באופן חד-משמעי כי הייתה רעידת אדמה מורגשת באפריל 2011. למסקנה זו היא הגיעה לאור נתוני המכון הסיסמוגרפי שהעידו על רעש בעוצמה של 6.1 מגניטוד ועדות של עובדת המכון שהסבירה שגם רעשים מאזור תורכיה ואירן יכולים להיות מורגשים בישראל.

בנוסף, השופטת הפנתה לעדות בנו של התובע שהייתה בעיניה מהימנה ובמסגרתה הצהיר שחש ברעידת האדמה ואף ידוע לו על מבנים אחרים שנפגעו ביישוב.

ראיה נוספת הגיעה מעדויות כתבים בערוץ 7 ומעריב, שפרסמו דיווחים חדשותיים על אודות אזרחים מכל רחבי הארץ שהרגישו את הרעש.

הראיה האחרונה לכך שהרעש הורגש בישראל היה הבדל משמעותי בין מצב הבית בתמונות שצולמו בשנים קודמות לבין תמונות שצולמו אחרי רעידת האדמה.

השופטת העירה בהקשר הזה שההכחשה העיקשת של חברת הביטוח, שהמשיכה גם אחרי שהוגשו לה נתונים מובהקים על רעידת אדמה מורגשת, מותירה את הרושם שביקשה להקשות על התובע תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר.

לבסוף, השופטת קבעה כי היא מעדיפה את חוות הדעת המקצועיות והמפורטות שהוגשו מטעם התובע על אלה שהציגה המבטחת, שחלקן הסתמכו על "ויקיפידיה". בהתאם לכך נפסק כי רוב רובו של הנזק לבית נגרם כתוצאה מרעידת האדמה ולא מבלאי טבעי או עבודות בנייה.

לאחר בחינת הנזקים חייבה השופטת את חברת הביטוח לשלם לתובע כ-235 אלף שקל כולל פיצויים על עגמת נפש אך ללא ירידת ערך כיוון שלא הובאה כל ראיה לגביה. בנוסף, חויבה החברה בהחזר הוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של 57,000 שקל.  

• ב"כ התובע: עו"ד שי בבאי
• ב"כ הנתבעת: נטע כהן, עו״ד ביטוח

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין