אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

נדב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 24/06/2020 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום ירושלים
60561-03-14
18/06/2020
בפני השופטת:
מרים קסלסי

- נגד -
התובע:
רפאל נדב
עו"ד שי בבאי
הנתבעת:
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
עו"ד נטע כהן
פסק דין
 

מבוא

 

  1. לפניי תביעה של מבוטח נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את ביתו שבמושב גנות, מפני נזקים למבנה ולרכוש, לרבות מפני רעידת אדמה. המבנה והתכולה היו מבוטחים ברציפות במשך שנים רבות. פוליסת הביטוח אצל הנתבעת החלה מיום 1.6.10 ועד 31.5.11. קודם לכן היה התובע מבוטח בחברת ביטוח אחרת.

    מדובר במבנה חד קומתי בן כ-60 שנים, ששטחו המקורי היה 50 מ"ר לערך. במהלך השנים הורחב המבנה שלוש פעמים, עד הגיעו לשטחו הנוכחי – כ-110 מ"ר. התוספת האחרונה אליה כיוונה הנתבעת הינה של חדר בשטח של כ-20 מ"ר שהוסף בשנת 2008. (תוספות בניה קודמות בוצעו ב-1995 ו-1973).

     

  2. התובע טען כי מבנה ביתו ניזוק כתוצאה מרעידת אדמה שהתרחשה ביום 1.4.11. הנתבעת דחתה תביעתו בטענה כי "לא הוכח מקרה ביטוח של נזק למבנה כתוצאה מרעידת אדמה", וכי "על סמך הבדיקות שנערכו על ידי מהנדס בנין עולה כי מדובר בנזק אשר נגרם עקב כשל בבנייה כתוצאה מעבודות הרחבה שהתבצעו לפני מספר שנים." (מכתב דחיה מיום 24.10.11).

     

  3. טרם משלוח מכתב הדחיה שלחה הנתבעת את ההנדסאי גיא טריכטר (שכונה בטעות במכתב הדחיה ובמקומות נוספים מהנדס). טריכטר ביקר ביום 18.7.11. למחרת היום הוציא דו"ח לנתבעת לפיו מעיון בדוחות שפורסמו על ידי המכון הגיאופיסי, "בתקופה האמורה לא היו רעידות אדמה שאמורות היו להוות גורם לנזק לרעידת אדמה", וזאת משום שהעוצמה החזקה ביותר שנמדדה בישראל היתה 3.4 בסולם ריכטר. (חוות דעת ראשונה שהוצגה רק בעת חקירתו הנגדית, סומנה נ/1). מחוות דעת זו עולה כי לא הוצג בפניו או לא הבחין בנזק בחניה וגם לא בעמודי היסוד של המבנה. בתצהיר רונן נדב נרשם כי אפי יחזקאל מחב' מרתון שאמור היה לתקן הנזקים ביקר בספטמבר 2011 והפנה את תשומת לבו לגזירה האלכסונית בעמוד היסוד המערבי של הבית (מתחת למבנה המקורי, אזור הסלון, צילום מס' 49 בחוו"ד המהנדס בס). נזק זה לא הובחן ע"י ההנדסאי טריכטר. לדברי התובע אפי יחזקאל טען שסדק גזירה זה מסכן את המבנה. אפי יחזקאל לא הובא לעדות, מהצעת התיקון בסך 57,000 ₪ בתוספת מע"מ שהוצגה ע"י טריכטר במועד חקירתו (נ/2) עולה כי מדובר ב"תיקון מקומי של הסדקים" ולא בשיקום קונסטרוקטיבי של יסודות המבנה (פרו' עמ' 21 ש' 26).

     

  4. בספטמבר 2011 ביקר במבנה גם השמאי צבי קייזר מטעם הנתבעת. חוות דעתו לא הוצגה לבית המשפט. הנתבעת בחרה לדחות התביעה בנובמבר 2011 מהנימוקים שצוטטו לעיל: לא התרחשה רעידת אדמה והנזק נובע מכשל במבנה התוספת. ההנדסאי גיא טריכטר אישר שהדחיה הסתמכה על חוות דעתו.

     

  5. לאחר משלוח מכתב הדחיה, שכר התובע את שירותיו של המהנדס יגאל סייג אשר חיווה דעתו כי מרבית הנזק במבנה נגרם כתוצאה מרעידות אדמה שאירעו באזור בשנת 2009 ו-2011. בחודש מרץ 2014 בדק את המבנה המהנדס בס מרדכי, גם הוא הגיע למסקנה כי "הממצאים מעידים על סדקים שנגרמו בעקבות רעידת אדמה". המהנדס בס סיכם את אומדן העלויות הישירות של השיקום (כ-225,000 ₪).

     

  6. ב-31.3.14 הוגשה התביעה שלפניי. לאחר הגשת כתב ההגנה של הנתבעת (באוגוסט 2019), בו עמדה על דחיית התביעה כלפיה, הכין המהנדס סייג בספט' 2014 תכנית לחיזוק עמוד היסוד שסיכן את המבנה, ובינואר 2015 תוקן העמוד על ידי קבלן.

     

  7. סכום התביעה שבפניי הועמד על 386,209 ₪ הסכום כלל עלויות נלוות לשיקום, דיור חלופי, הובלה וכיו"ב, אולם לא כלל את ירידת הערך ועוגמת הנפש שהתובע ביקש מביהמ"ש להעריכם ולצרפם לסכום הנ"ל. חוו"ד השמאי שנפס שהוגשה לאחר מכן העריכה את העלות הכוללת ב-400,000 ₪, ואף היא לא כללה את ירידת הערך.

     

     

    השאלות השנויות במחלוקת

     

  8. בטרם ייקבעו השאלות השנויות במחלוקת, יש להבהיר שתי נקודות: האחת, נטל הראיה והשניה, הגבלת הנתבעת בטענותיה. כידוע, על התובע הנטל להוכיח קיומו של אירוע ביטוחי, דהיינו התרחשות רעידת האדמה כגורם לנזק וכמובן את גובה הנזק.

    לענין הוכחת האירוע הביטוחי, די שיטה את כף המאזניים לצידו, אין צורך בהוכחה "וודאית" כנטען בסיכומי הנתבעת ואין הכרח להפריך כל השערה שהועלתה על ידי הנתבעת, אף שהתובע עשה כמיטב יכולתו לעשות כן ולו למען הזהירות.

     

  9. הנתבעת מוגבלת בטענותיה, לאלו שהעלתה במכתב הדחיה ששלחה, כך קובע המפקח על הביטוח בחוזר מיום 9.12.98 אשר קיבל גיבוי מצד בית המשפט העליון בהלכה הפסוקה.

    הנחיית המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 מורה כי:

    "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה,  אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".

     

    תכלית ההנחייה למנוע התנהגות שלא בתום לב מצד המבטחת ולגרום לה לבצע עבודתה באופן יסודי, טרם דחיית דרישת המבוטח לתגמולי ביטוח. ההנחיה עולה בקנה אחד גם עם עקרונות של יעילות משפטית ושל חיסכון במשאבים, שכן מבוטח שתיפרש בפניו עמדה ברורה ומנומקת של המבטח ביחס לתביעתו, יוכל להעריך באופן מושכל יותר את כדאיות הגשת התביעה ואופן ניהולה (ראו בר"ע (מחוזי ת"א) 1182/05 אסולין נ' הפניקס הישראלי (2005)) .

     

  10. במועד ישיבת קדם המשפט המסכם מיום 15.5.18, הביע כל צד התנגדויותיו לראיות הצד שכנגד ולטענותיו. ב"כ התובע טען להרחבת חזית אסורה מצד הנתבעת. על כך השיב ב"כ הנתבעת כי הוא מבקש שתינתן לו האפשרות להגיש תצהיר משלים של עדים שיסבירו כי התגלו עובדות נוספות מאוחר ליום הוצאת מכתב הדחיה המצדיקות העלאת טענות חדשות. והנה, על אף שניתנה הזדמנות לכל צד השלים ראיותיו, לא הגישה הנתבעת ראיות לענין זה, והמסקנה היא שלא היו עובדות חדשות שלא היו ידועות לנתבעת טרם הוצאת מכתב הדחיה. התרחשות רעידת אדמה קודמת בשנת 2009 שהורגשה בישראל הייתה ידועה למומחים מטעמה, וכך גם מצבה של הדירה, הקרקע עליה היא בנויה, תוספות הבניה, היתרי הבניה וכיו"ב.

     

  11. זאת ועוד, לשאלת בית המשפט שביקש למקד את המחלוקת, "אם יקבע שרעידת האדמה הורגשה במבנה, העובדה שהמבנה עשוי מקרטון, היא לא אמורה לפטור אתכם מהחבות, אני עונה שנכון. אני מסכים להערת בית משפט שיש לבחון האם היתה רעידת אדמה במועד הנטען והאם הנזקים הקשורים במבנה קשורים לרעידת האדמה, זו הפלוגתא בתיק ואיננו מתכוונים להרחיב את החזית". (פרו' מיום 15.5.18 ש' 1-4). במלים אחרות, גם כאשר טבוע בנכס המבוטח פגם פנימי, אין בנתון זה כשלעצמו לשלול אירוע תאונתי, אלא על המבטחת להראות בנוסף שאותו פגם פנימי צפוי היה לגרום בוודאות לנזק, במהלך העניינים הטבעי והרגיל. הנטל להוכיח כי מדובר בנזק ודאי שאינו מכוסה בפוליסה, הוא על המבטחת. (השוו לטיעוני חב' הביטוח בפרשת אולמי ורסאי שנדחו ע"י כב' השופט סובל בת.א (מחוזי י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (10.5.2015)).

     

  12. ב"כ הנתבעת הבהיר: "לשאלת בית המשפט האם המחלוקת היא בשאלה האם הורגשה בכלל רעידת אדמה בישראל או האם הורגשה במושב גנות, אני עונה שהמחלוקת היא שלא הורגשה בכל מדינת ישראל בשל כך שהמוקד היה במרחק של כ-700 ק"מ, ואם הורגשה, מדובר במשהו מינורי". (פרו' מיום 15.5.18 עמ' 3 ש' 23-25).

     

  13. אסכם ואומר כך: היות המבנה מבנה ישן; קיומו של ליקוי בניה בתוספת האחרונה שהוספה למבנה, או אופן בניית המבנה המקורי – על כלונסאות בעומק רדוד מזה המקובל בבניה כיום, היות עמודי היסודות קצרים מוצבים על גבי כלונסאות; סוג הקרקע - אדמה חרסיתית, כל אלו הם נתוני המבנה שאינם שנויים במחלוקת, כך הוא בוטח ובהתאם הוערך שוויו. אותו הדבר לגבי הטענה לחוסר ניקוז ראוי של מי הגשמים המגיעים מגג המבנה והיקפו ואשר נקווים בסמוך ליסודות המבנה – טענה שלא הוזכרה במכתב הדחיה ואשר הוכחשה על ידי התובע, וכך גם שרבוב טענת מרמה כלפי התובע שפשרה לא הוברר.

     

  14. השאלה היחידה שבמחלוקת בסוגיית קיומו של מקרה ביטוח, היא האם הנזקים שאובחנו מקורם ברעידת אדמה. ככל שהתשובה תהא חיובית, ההנחה היא שמדובר ברעידת אדמה מיום 1.4.11, הטענה החדשה החליפית של הנתבעת, לפיה אולי הנזקים נגרמו ברעידת אדמה קודמת מיום 22.12.09 שלא התרחשה בתקופת הביטוח, לא תידון, באשר לא הופיעה בנימוקי מכתב הדחיה של הנתבעת, ומהווה הרחבת חזית אסורה. לקביעה זו יש חשיבות בהינתן ששני מומחי התובע אשר העריכו כי מקור הנזקים מרעידת אדמה לא יכלו להעריך האם הם נגרמו מרעידת האדמה בשנת 2011 או בשנת 2009. התובע הכחיש הטענה לנזק שנגרם מרעידת אדמה קודמת, באמצעות עדות בנו, באמצעות תמונות רצפת החניה ממועדים שונים, וכן הציג דו"ח סוקר מטעם הנתבעת שנערך בשנת 2010. בדוח אין ציון לנזקים כה בולטים במבנה הבית. הסוקר מיכאל אהרונוב מחב' יובי שמאות וסקרים בע"מ העיד שהנזק המצולם בתמונות הוא חריג ואם היה נתקל בנזקים כאלו, היה מציין זאת בדו"ח. טענת הנתבעת לפיה הדו"ח אינו רלוונטי והוא מיועד להערכת התכולה בלבד אינה מדוייקת, באשר מדובר בפוליסת מבנה ותכולה, וערך המבנה ותיאורו מצויינים בדו"ח.

     

  15. לו היתה הטענה, לפיה הנזק אירע כתוצאה מרעידת אדמה שהתרחשה בשנת 2009, מועלית במכתב הדחיה מיום 24.10.11, יכול היה התובע להשיג ראיות מפריכות נוספות, ובעיקר, יכול היה לצרף לתביעתו את המבטחת הקודמת בבחינת "ישחקו הנערים לפניי", שהרי היה מבוטח ברציפות כל השנים, ותביעתו כלפיה לא היתה מתיישנת. להערכתי הנתבעת בחרה במודע שלא לטעון טענה זו בשלב מוקדם יותר, כדי לא להחליש טענתה בדבר נזק שמקורו בבלאי הנובע מתוספת בניה לקויה שנבנתה ב-2008.

     

  16. בהמשך לאמור לעיל, אסכם ואומר כי השאלות השנויות במחלוקת הן אלו:

    • האם רעידת האדמה הורגשה בארץ בכלל ובישוב של התובע בפרט.

    • האם רעידת האדמה גרמה נזק למבנה המבוטח, או שמדובר בנזק מתמשך וודאי הנובע מבניה לקויה של התוספת האחרונה שנבנתה ב-2008.

    • מה עלות השיקום והנזקים הנלווים, לאחר הפחתת השתתפות עצמית של 10% מסכום הביטוח, דהיינו 40,300 ₪, כנקוב בפוליסה.

    • האם התנהלות הנתבעת מצדיקה חיובה בריבית מיוחדת, עונשית, כאמור בסעיף 28 א' לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981.

       

       

      דיון בראיות והכרעה 

      ביום 1.4.11 הורגשה בישראל רעידת אדמה

  17. לעצם התרחשות רעידת אדמה במועד הנ"ל, הרי שדי לי בתעודת עובד ציבור ובעדות עובדת המכון הסיסמוגרפי, שהוא האוטוריטה לענין זה. על פי נתוני המכון, רעידת אדמה בעוצמה של 6.1 מגניטוד נקלטה במערך הסייסמולוגי של מדינת ישראל ביום 1.4.11 בשעה .

     

  18. לענין השאלה האם הורגשה רעידת האדמה בישראל, על כך ישנן מספר ראיות: האחת של בן התובע רונן נדב, שהצהיר כי חש בעצמו ברעידת האדמה, כשהיה בביתו שלו שמצוי במרחק לא רב מבית אביו. כמו כן הצהיר כי ידוע לו אודות מבנים נוספים ברח' הערבה 65 ו-68 (בית אביו נמצא ברח' הערבה 66), שנטען כי נפגעו אף הם. היות שמדובר בענין זה בעדות בן משפחתו של התובע, המשלבת עדויות שמיעה, ואף שהתרשמתי ממהימנותו, לא אסמוך רק עליה.

     

  19. הראיה השניה, של עובדת המכון הסייסמולוגי, לפיה על סמך נתונים שהתקבלו, סווגה רעידת אדמה זו ככזו שהורגשה בישראל (סימון F בטבלת הנתונים של המכון). הגב' בתיה רייך הדגישה "שרעידות אדמה שהתרחשו באיזור הים התיכון במגניטודות גבוהות מ4.5 מורגשות לעתים בכל רחבי המדינה".

    עדותה של הגב' רייך היתה קוהרנטית וניכר כי היא יודעת מלאכתה. על התהיה הכיצד מוקד רעש המרוחק 700 ק"מ יורגש בישראל השיבה כי גם רעשים ממקומות רחוקים יותר כמו תורכיה ואירן יכולים והורגשו בישראל. "הרעידה הזו הורגשה כנראה בכל הארץ, גם בצפון וגם במרכז". "בלי ספק הורגשה. יש מכשירים שהרגישו ואנשים שהרגישו" (פרו' מיום 27.1.19 עמ' 10 ).

     

  20. הראיה השלישית, תמונות החניה שצולמו בשנים 2004, 2008 ו-2010 ביחס לתמונות אחרי רעידת האדמה. מדובר בנזקים משמעותיים ולא בסדקים שהולכים ומתפשטים לאורך השנים, כפי שניתן היה לצפות כשמדובר בנזק שנטען שהוא נובע מבלאי. אגב, הטענה כי גם רצפת החניה מבטון לא נבנתה כראוי הועלתה במועד ההוכחות, ללא שבוססה כראוי.

     

  21. הראיה הרביעית, כתבות באתרי חדשות באינטרנט שני כתבים הוזמנו להיחקר עליהן לדרישת הנתבעת: עוזי ברוך עורך ומנכ"ל ערוץ 7 (אז היה כתב), ועדי חשמונאי ממעריב nrg. על חקירת כתבת שלישית בשם רונה טל מ-ynet ויתר ב"כ הנתבעת. מכל הכתבות עולה כי מאות אזרחים ממקומות שונים בארץ דיווחו כי הרגישו ברעידת האדמה, הכתבים אימתו המידע, עם חלק מהמודיעים ועם המשטרה טרם פרסום הכתבה. הכתבה של עוזי ברוך פורסמה כ-12 ד' אחרי מועד ההתרחשות שצוין מאוחר יותר בדוחות המכון הסיימולוגי. עוזי השיב: "כשיש רעידת אדמה, זה מגיע דבר ראשון, כולם מכירים את זה, אזרחים מדווחים לכלי תקשורת כלשהו על רעידת אדמה, לאחר מכן מתקבלת אינדיקציה מהמכון הסיסמולוגי...ואחריה המשטרה", כמו הדי פיצוצים שקודם נשמעים ואח"כ מגיעות תגובת צה"ל או המשטרה. (פרו' עמ' 3 ש' 26-33).

     

  22. הנתבעת טוענת כי מדובר בעדות שמועה בלתי קבילה, שני העיתונאים שהובאו להעיד לא חשו בעצמם את רעידת האדמה, אלא העבירו את מה שנאמר להם. לעצם האמירה שאזרחים דיווחו כי חשו ברעידת אדמה, זו ראיה ישירה ולא עדות שמיעה. אך מה לענין נכונות האמרה, דהיינו שהאזרחים לא שיקרו ואכן חשו ברעידת אדמה.

     

  23. הכלל הראייתי במשפט האנגלי עוד מהמאה ה-18, אשר פוסל עדות שמיעה כראיה לאמיתות תוכנה, נובע מהצורך הלגיטימי של הצד שכנגד לבחון את מהימנות מוסר הידיעה על ידי חקירתו. אכן מוסרי הידיעות לא זומנו להעיד באשר זהותם לא נשמרה במאגרי מערכות העיתונים. יחד עם זאת, העובדה שמספר רב של אזרחים ממקומות שונים בארץ דיווחו אותו הדבר, במועד התרחשות רעידת האדמה, מאיינת את החשש שמא מדובר באמרה שקרית.

     

  24. התרשמתי, ואומר זאת בצער, כי כל שביקשה הנתבעת כשהכחישה את עצם התרחשות רעידת האדמה ואת זה שהורגשה בישראל, היה להכביד על התובע גם במחיר של בזבוז זמן שיפוטי לריק והבאת עדים מיותרים. כך נעשה עם שמאי רכב שצילם את רכבו של התובע בחניה בשנת 2008 (השמאי אבי חביב), כך נעשה עם הסוקר שהיא עצמה שלחה לבית התובע, לצורך עריכת פוליסת הביטוח, וכך ביקשה לעשות גם לגבי תעודות רפואיות שצורפו לצורך הוכחת נבצרותו של האב ליתן עדות, ומצבה הרפואי של בתו המתגוררת עמו.

     

  25. בכל מקרה, הנטיה השלטת בדיני הראיות מזה עשרות שנים היא בחינת משקלה של הראיה, בהתאם לאופייה ומהותה, ולא קבילותה. בענייננו, אף אם משקלן של הכתבות המדווחות על תחושות אזרחים שונים, קל כנוצה, יש להן תרומה בהטיית כף המאזניים לטובת התובע. השילוב של ראיה אוביקטיבית, מדעית בדבר התרחשות רעידת אדמה בעוצמה המוגדרת ככזאת שניתן להרגישה (מעל 4.5 כדברי עובדת המכון הסיסמוגרפי), באותה השעה שבה התקבלו גם דיווחי האזרחים, יחד עם עדות בנו של התובע, שלא נסתרה, מביאים לקביעה כי במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי, התובע הוכיח שרעידת האדמה מיום 1.4.11 בשעה 13:29 (זמן אוניברסלי מתואם או UTC, כאשר השעון בישראל הוא +2 או +3 תלוי בשעון הקיץ), הורגשה בישראל במספר מקומות בארץ, לרבות במושב גנות שנמצא במרכז הארץ, לא הרחק מהערים שמהן דיווחו אזרחים (ראשל"צ, ת"א, פתח תקוה ועוד).

     

  26. העובדה שביתו של רונן נדב, בן התובע, לא נפגע, כך השיב, לא פוגמת במהימנות עדותו, כפי שטענה הנתבעת, נהפוך הוא, היא תומכת בה ומתיישבת עם עדות המהנדס יגאל סייג ועם ההגיון הבריא, לפיהם פרמטרים נוספים משפיעים, על גרם הנזק, כמו אופן בניית המבנה וכל אחד מיסודותיו, שנת הבניה ומיקומו של המבנה ביחס לכוחות המניעים את הקרקע. ביתו של התובע נבנה לפני ששים שנים, על מערכת כלונסאות ועליהם עמודי יסוד קצרים. המהנדס אסייג השיב "זה פוגע במקום הכי חלש, הוא משחרר מאמצים במקום החלש". "זו החוליה הכי חלשה במבנים", וגם כאשר מדובר במבנים שנבנו באותו אופן ועומדים זה לצד זה, בהחלט יתכן שהאחד "התרסק טוטאלית, לא נשאר ממנו כלום, ובית לידו עמד" (פרו' עמ' 30 ש' 2-6 , עמ' 31 ש' 19-23, עמ' 32 ש' 24-25). די שאזכיר את תמ"א 38 שהוצאה לצורך חיזוק מבנים שנבנו לפני 1980, מפני רעידת אדמה, כדי להבין שקיים הבדל משמעותי בין הבניה הישנה לזו החדשה, בכל הנוגע לעמידות יחסית של מבנים בפני רעידות אדמה.

     

  27. זאת ועוד, המחלוקת בשאלה האם רעידת האדמה הורגשה אם לאו, יוצאת מנקודת הנחה שלא הוכחה בפניי, לפיה רק רעידת אדמה שמורגשת על ידי בני אדם גורמת נזק. ישנו הגיון רב בהנחה שככל שרעידת האדמה חזקה יותר כך הסיכוי שתגרום לנזק גבוה יותר, אך לא מצאתי שקיים תנאי לפיו רק כאשר מבוטח מרגיש ברעידת האדמה בביתו, משמע זו אכן התרחשה וגרמה לנזק. ולכן, אי הבאת שכנים מאותו רחוב ליתן עדות (אחת מהן נפטרה), אודות תחושתם ומצב ביתם לאחר רעידת האדמה, לא פועלת לרעת התובע.

     

  28. אסכם עד כאן ואומר כי התובע הוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי, את התרחשותו של אירוע ביטוחי – רעידת אדמה, ביום 1.4.11.

    עתה נותר לבחון האם רעידת האדמה הזו גרמה לנזק הנטען בביתו של התובע, או שמא הנזק המתואר מקורו בכשל במבנה התוספת משנת 2008, כפי שטענה הנתבעת.

    אקדים את המאוחר ואומר כי מצאתי שהוכח קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין רעידת האדמה. די בנזק הגזירה שנגרם לאחד מיסודות המבנה המקורי כדי להפריך הטענה כי מקור הנזק מהעדר "תפר" המחבר כראוי בין תוספת חדר לבין המבנה המקורי, כאשר הטענה כי מדובר בבלאי לא התקבלה על דעתי, בהתחשב בעדויות המומחים שנשמעו לפניי.

     

    מרבית הנזק נגרם כתוצאה מרעידת אדמה 

  29. מטעם התובע הוצגו שלוש חוות דעת: של המהנדס מוטי בס, של המהנדס יגאל סייג ושל השמאי ברוך שנפס, על האחרונה אתעכב בדיון בשאלת גובה הנזק. מטעם הנתבעת הוצגו חוות דעת של הנדסאי גיא טריכטר וכן של המהנדס ויועץ קרקע – מוטי יונגר. כל המומחים הנ"ל נחקרו על חוות דעתם.

     

  30. מעדויות המומחים, לרבות זו של טריכטר, מטעם הנתבעת עולה כי סדק גזירה באלכסון מאפיין נזק למבנה כתוצאה מרעידת אדמה. (פרו' מיום 10.3.19 עמ' 24 ש' 20, עמ' 25 ש' 12-16 בתשובות טריכטר) ואף על פי כן, לדעת ההנדסאי טריכטר הנזק ליסוד (תמונה 49 בחוו"ד בס) נגרם מ"תפיחה של היסוד כנגד המשקל של הבית, והעדר ברזלי זיון המיועדים לגזירה שנקראים חישוקים, ובלאי טבעי של האלמנט" (שם, עמ' 27 ש' 27).

     

    המהנדס בס הסביר:

    "ברעידת אדמה הכוחות והעומסים שפועלים על המבנה זה כוחות אופקיים". "מבנה בן קומה 1 שיושב על עמודים, עמודי יסוד מאוד דקים בתחתית המבנה ובולט לעין בצורה חד משמעית שזה סדקים שהם מכוחות אופקיים שנגרמו"..."עמוד אחד נגזר בצורה ממש קשה. בצילום 49 " והעמוד המצולם בצילום 45 "נגזר בצורה בינונית". "גם ב-47 ובצלום 48 קצת פחות..צילום 48 זה עמוד עם קשיחות יותר גדולה, אז כשהקשיחות יותר גדולה, ההתנגדות שלו לכוחות היא יותר גדולה והסדק יותר קטן" (פרו' מיום 7.2.19 עמ' 38).

     

    המהנדס בס אישר כי "סדקים מסוימים זה באמת מבלאי וסדקים מסויימים זה מרעידות אדמה". (שם עמ' 39).

     

    בכל הנוגע לסדקים שנוצרו בעקבות תוספות הבניה, השיב המהנדס בס כי אלו הם סדקים אנכיים לא אופקיים. "אופקיים זה רעידת אדמה. אנכיים זה עקב שקיעות של מבנה אחד ביחס למבנה השני, קוראים לזה שקיעות דיפרנציאליות" (שם עמ' 40).

     

  31. בהשוואה בין מומחיות המהנדס בס לזו של ההנדסאי טריכטר, כמו גם תשובותיהם, מצאתי להעדיף את חוות הדעת של המהנדס בס. מדובר במהנדס מצטיין מהטכניון, בעל תואר שני, בעל ארבעים שנות ניסיון. חקירתו היתה קצרה, חוות דעתו לרבות הסכומים הנקובים בה לא נסתרה, ואף הנתבעת בסיכומיה מבקשת להתייחס אליהם כנקודת מוצא, ביחס לעלויות גבוהות יותר שנקבו מומחים אחרים של התובע (השמאי שנפס והמהנדס סייג).

     

  32. המומחה סייג שנחקר ארוכות על חוות דעתו הרשים אף הוא בידיעותיו וניסיונו בתחום רעידות האדמה. גם סייג העיד בבטחון מלא כי הנזקים שנמצאו מקורם ברעידות אדמה. "סדק גזירה בעמוד יסוד של בית"...הוא "המאפיין הכי גדול ברעידות אדמה" "פה רואים גזירה שהיא גזירה טהורה בהגהה (צ"ל בעגה) המקצועית..זו תזוזה כתוצאה מכוח אופקי". המומחה שלל את הטענה לפיה הנזק נגרם מתפיחת קרקע, או מחוסר ניקוז. לשלאה מדוע עמוד יסוד אחד נגזר בשונה מעמודי יסודות אחרים השיב שזה דבר טבעי, כך הטבע עובד. "זה פוגע במקום הכי חלש", וכשיוצקים עמוד לא תמיד יוצקים בצורה שווה, המרווחים לא זהים תמיד והעמוד החלש תמיד נשבר, כך גם לגבי הסדקים, הם נפערים במקומות הכי חלשים (פרו' מיום 7.2.19 עמ' 26).

     

  33. מנגד, העיד מר יוגר, מהנדס יועץ קרקע כי "רעידת אדמה אין אצלה אפליות. היא עוברת מתתחת לבניין כולו. היא לא יכולה לגזור רק עמוד אחד. היא צריכה לגזור או את כולם או אף אחד" (שם, בעמ' 45, ש' 35-37). לטענתו "אין משמעות לחוזק של העמוד"...אנחנו מדברים פה על רעידת אדמה מאוד חלשה במקום הזה". עוד עלה מעדותו כי התייעץ עם מומחה אחר לרעידות אדמה, אף שהדבר לא מצוין בחוות דעתו ויש בכך כדי לפגום במקצועיות תשובותיו בענין רעידת אדמה. אזכיר כי מומחיותו היא בתחום סוגי הקרקע, ולענין הקרקע חרסיתית, אין על כך מחלוקת.

     

  34. מומחי הנתבעת הסתמכו על סולם ריכטר ומידע המצוי ב"ויקיפדיה", כדי לשלול את הסבירות שאירע נזק למבנה כתוצאה מרעידת האדמה המדוברת, כאשר באותו דף שהודפס מהאתר מצוין כי סולם ריכטר אינו בשימוש על ידי סייסמולוגים "אלא בסולם מגניטודה לפי מומנט הנחשב מדויק יותר ואינו מוגבל לנתונים מקומיים בלבד". המהנדס יונגר רשם בחוות דעתו כי ניתן להוכיח כי לרעידה הנ"ל לא היתה יכולה להיות כל השפעה על המבנה", לפי פרמטרים של כמות אנרגיה ומרחק ממקור הרעש, אולם הוכחה כזו לא הובאה בפניי. היות שיונגר סבור כי מדובר בנזק שמקורו בבלאי טבעי בשל קרקע חרסיתית שתופחת, הוא אישר כי נזק למבנה מסיבה זו צריך להתרחש באופן עקבי לאורך 60 שנות קיומו, אח"כ הסתייג ואמר כי הבעיות לא קורות מיד בהתחלה, אלא תוך 5 שנים מיום הבניה, המבנה "מתחיל לאותת שיש מצוקה" (פרו' עמ' 52). תשובה זו אינה מסבירה את הנזקים שהובחנו ב-2011, שלוש שנים אחרי בניית התוספת האחרונה. "אבל יש פה 4 תוספות" השיב, אולם תשובה זו היא מחוץ לגזרת הנימוקים של חב' הביטוח. מה עוד שאין בה הסבר לנזקי משטח החניה, שהופיעו בבת אחת בשנת 2011, בה בשעה שהוא נבנה עשרות שנים קודם, כאשר התמונה הראשונה שיש לתובע היא משנת 2004 ומשטח החניה נרא שלם. המומחה השיב שלא התייחס בחוות דעתו למשטח החניה, אף שזו ניתנה מאוחר להגשת ראיות התובע. בחקירתו השיב כי עובי המצעים שמתחת למשטח לא מספיק. זאת על סמך התמונות ומבלי שבדק. בכלל, היה קשה לקבל תשובות ישירות מהמומחה, מה שלא תרם לדיון או להתרשמות נאותה מדבריו.

     

  35. לאחר שבחנתי את עדויות המומחים, אני מוצאת להעדיף את עדויות מומחי התובע על פני אלו של הנתבעת, ולקבוע כי מרבית הנזקים מקורם ברעידת האדמה. מומחי התובעת לא הכחישו שישנם נזקים שמקורם בבלאי טבעי של המבנה, אולם לא עליהם מושם הדגש, באשר עלות התיקון שלהם היא שולית, כך ציין גם סייג:

    "ישנם סדקים, אין לי ספק בכלל, זה ברור. יכול להיות שיש סדקים בקטע של החיבור בין המבנים שהם סדקים שנובעים כתוצאה לא היה תפר ותזוזה יחסין בין מבנים שהיו קיימים, אבל אני הלכתי לעיקר ועיקר הנזק היה באותו יסוד... אני מפנה את תשומת הלב לאותו נזק ולא לשוליים כי לעשות טיח בבית על איזה סדק של 2 מילימיטר או מילימטר זה לא ענין הנדסי זה ענין שאפשר להביא צבעי" (פרו' עמ' ש' 26-32).

     

  36. בענין רצפת החניה מבטון, אני מקבלת את טענות בנו של התובע בצירוף התמונות שהוצגו, לפיהן הנזק לא נצפה קודם לרעידת האדמה האחרונה, וכי הטענה לנזק כתוצאה מבלאי, היתה צריכה לגרום לנזק איטי ומתמשך לאורך זמן, דבר שנסתר מהתמונות שצורפו מהשנים 2004,2008 ו-2010. אגב, הנתבעת נכשלה מלהבחין בנזק זה, ובוודאי שההסבר שנתנה במכתב הדחיה כי הנזק נובע מליקויי בניה של תוספת הבניה האחרונה, אינו רלוונטי לרצפת החניה.

     

  37. אני מניחה כי תיקוני הסדקים בפנים המבנה בעלות של כ-10,500 ₪ כוללת גם סדקים שאינם קשורים לרעידת האדמה, כי אם לגילו של המבנה ולשקיעה שונה של חלקי המבנה השונים, אולם מדובר בחלק שולי, שאין באפשרותי להפרידו, ואף הנתבעת לא עשתה כן, אלא הכחישה באופן גורף את כל הנזק. היות שאף אני התרשמתי כי הסכומים הנקובים בחוות דעתו של המהנדס בס הם "מחירי מינימום" (הערה 1 בחוו"ד), והיות שדחיתי את רכיב ירידת הערך הנטענת, כפי שיפורט בהמשך, על אף שמומחי התובע טענו שאמורה להיות כזו (אלא שלא העריכו אותה), נדמה שהתובע לא יתעשר על חשבון הנתבעת אם יאושר הסכום הכולל המופיע בחוות דעתו של בס - 225,000 ₪.

     

    הנזק

     

  38. כאמור לעיל, אני מקבלת את העלות הנקובה בחוות דעת המהנדס בס. הן השמאי שנפס והן המהנדס סייג, אשר אף הם הובאו מטעם התובע ציינו סכומים גבוהים יותר. סייג סבר שלא כדאי לתקן ועדיף להרוס ולבנות מחדש וכי העלות היא כ-400,000 ₪ מבלי שמספר זה נתמך במפרט כמויות, ואילו שנפס הוסיף סכומים ללא הסבר ראוי על אלו הנקובים בחוות דעתו של המהנדס בס, וכוונתי היא לאותו רכיב של עלות שיקום ישירה. שנפס הוסיף סתם כך 5,000 ₪ לעלות השיקום, את עלות הניהול ופיקוח העריך ב-20,000 ₪ ואת העבודות הבלתי צפויות ב-50,000 ₪, שעה שהמהנדס בס העריך את שניהם יחד ב-10% מהעלות – 17,300 ₪. אכן, ניכר הרצון להפריז בסכומים, שעה שבטעות או לא הוסיף לסכום הכולל עבודות בלתי צפויות את הסכום המלא שהעריך, הוסיף מע"מ לשכר הדירה, לתקופה של ארבעה חודשים ולא שלושה, וכן הוסיף שכר טרחתו בסך 20,000 ₪, סכום הגבוה משמעותית משכרם של יתר המומחים, ובלא שנתמך בחשבונית מס. תשובותיו בתמצות היו בסגנון הבא:

    "המהנדסים מעריכים, כולם חכמים, כולם יודעים, אבל השטח אומר את שלו ומכאן שמתי את ההפרש"...

    "בזמן שהכנתי את חוות הדעת לא חשבתי ולא חלמתי שאני אעמוד אחרי 10 שנים ואני אעיד על חוות הדעת. זה בדרך כלל, זה ניסיון של 30 שנה, מגיעים לפשרה"....

    "טוב מצאת טעות אחת בכל הדו"ח בסדר" (פרו' עמ' 14, ש' 33-34, עמ' 15 ש' 23-25, עמ' 16 ש' 14).

     

  39. ב"כ התובע מצביע על הימנעות הנתבעת מהבאת חוות דעת של שמאי מטעמה, על אף שהחזיקה בכזו, כפועלת לרעתה. כידוע הנזק תמיד מוכחש ונטל הראיה הוא על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנתבעת הסתפקה בחקירת מומחי התובעת, ובכל הנוגע למהנדס סייג ולשמאי שנפס, לענין הסכומים שהעריכו, מלאכתה צלחה. היות שהמהנדס בס לא התייחס לעלויות נלוות לשיקום, שגם להן זכאי התובע, הוערכו עלויות אלו על ידי בדרך של אומדן, תוך הפחתת העלויות שנקב בהן השמאי שנפס, משום שאלו ננקבו על הצד הגבוה לצרכי פשרה.

     

  40. עלות השיקום כפי שקבע המהנדס בס עולה על מחצית ערך המבנה, שכזכור חלקו בן 60 שנים והוספו לו עם השנים תוספות בניה. השיקול אם לתקן או להרוס ולבנות מחדש, הוא של התובע, אך אין להשית על המבטחת סכום העולה על עלות השיקום הישירה.

     

  41. לפיכך, אני מקבלת את הסתייגויות הנתבעת בסוגיה זו וקובעת כי נזקי התובע שהוכחו הם כדלקמן:

    עלות שיקום-225,000 ₪.

    דיור חלופי ל-3 ח' - 18,000 ₪

    ניקיון כללי - 5,000 ₪ (ולא 15,000 ₪)

    הובלת תכולה - 6,000 ₪ (הובלה כפולה)

    סה"כ 254,000 ₪

    אין צורך לשאת בנפרד עבור אחסנת תכולת הדירה של התובע, זו תועבר יחד עמו לדירה המושכרת וחזרה. שכריהם של המומחים השונים ייכללו בהוצאות המשפט, לפי שומה שיגיש התובע.

     

    ירידת ערך

  42. אין מקום לפסוק ירידת ערך, משום שראש נזק זה לא כומת בכתב התביעה ולא שולמה עליו אגרה. ואף אם ייאמר שכל עוד נפסק לתובע סכום הנמוך מהסכום שבגינו שילם אגרה, אין מניעה לפסוק בגין ראש נזק נוסף, שנתבע בסעיף 21 לכתב התביעה, גם אז לא אעשה כן, באשר לא הובאה כל ראיה לענין שיעורו. רק בסיכומי התובע נדרשו לראשונה 15% מסכום התיקון. אגב לא חייבת להיות התאמה בין סכום התיקון וגובה ירידת ערך. ירידת ערך לבית נגרמת כאשר נותר בו ליקוי שלא ניתן לתיקון. אמנם מומחה התובעת בס רשם בחוות דעתו כי לא ניתן למנוע הופעת סדקים נימיים באזורי התיקון, אולם כזכור, סדקים כאלו ואחרים היו במבנה בן ה-60 שנים, וניתן לכאורה אף לסבור כי חיזוק יסודות מבנה ישן מפני רעידות אדמה וביצוע טיח וצבע, רק ישביחו את ערכו ולא יפחיתו ממנו. אולם אני מסכימה עם המהנדס בס כי חלה על התובע או מי מטעמו בעת מכירת הבית חובת הגילוי. אם התובע או מי מטעמו יבחרו להרוס המבנה ולבנות חדש, ממילא נזק נטען זה שלא הוכח, לא צפוי להתממש.

     

    עוגמת נפש

  43. כידוע, הפרת חוזה, לרבות חוזה ביטוח מקנה לנפגע זכות לתבוע גם נזקים לא ממוניים כמו עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות אי הכרת חב' הביטוח בנזקיו. התובע לא נקב בסכום בכתב התביעה והשאיר זאת לאומדנו של בית המשפט. בסיכומיו דרש 50,000 ₪. התובע בן כ-93 לא הובא להעיד בשל מצבו הרפואי הנוכחי, ואף על פי כן, בהיות ראש נזק זה נתון לאומדנו של בית המשפט, ובהינתן כי מצבו הרפואי התדרדר בשנים האחרונות, מאוחר לקרות האירוע, ולאור ההערה של שנפס בחוות דעתו מיום 20.7.14, ששוחח גם עם בעל הדירה, אני יכולה להסיק כי התובע היה במצב הכרתי שבו היה מודע למצב הבית ולסירובה של חב' הביטוח להכיר בחבותה, ואין לי ספק שנגרמה לו עוגמת נפש כשנוכח יום יום בסדקים המרובים שלא תוקנו. (לעוגמת הנפש של אשתו ז"ל או לזו של בתו, איני מתייחסת, באשר הם אינם צד לחוזה הביטוח או לתביעה).

     

  44. את עוגמת הנפש של התובע אני מעריכה ב-30,000 ₪. היות שבסך הכללי נפסק סכום נמוך מזה שנתבע בכתב התביעה, אני מחייבת את הנתבעת בראש נזק זה, אף שמן הראוי היה לפרטו בכתב התביעה ולסכמו יחד עם יתר ראשי הנזק הנתבעים.

     

  45. סה"כ עד כאן מחויבת הנתבעת לפצות את התובע ב-284,000 ₪. עתה אעבור לשאלה האחרונה, האם יש מקום לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת, המגיעה עד פי 3 מהריבית הנקובה בחוק הפרשי הצמדה וריבית.

     

    ריבית מיוחדת

  46. סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981 בנוסחו הרלוונטי לשנת 2011 קובע כך:

    "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב"... "יחייבו בית המשפט בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961..." (תיקון 4 מיום 3.3.10 החליף המלים "רשאי ביהמ"ש לחייבו" ל"יחייבו" ס"ח תש"ע מס' 2232 ).

     

    ב"כ התובע מבקש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת בשל דחיית התביעה ואופן התנהלותה ומשך ההליך המשפטי.

    הנתבעת טוענת כי בתום לב סברה שאין מדובר באירוע המכוסה במסגרת הפוליסה, וכי עצם העלאת הדרישה לריבית מיוחדת בפעם הראשונה בסיכומים מהווה הרחבת חזית.

     

  47. יש להבחין בין שני דברים: האחד, טעמיה של חברת הביטוח עת דחתה הדרישה לתשלום תגמולי ביטוח והשני, אופן ניהול ההליך המשפטי. בכל הנוגע לנימוקי דחיית הדרישה, במועד משלוח מכתב הדחיה, איני סבורה שיש מקום לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת, משום שהיא הסתמכה על מומחים מטעמה, שאף עמדו על דוכן העדים והמשיכו להחזיק בעמדתם לפיה מקור הנזק הוא במבנה הבית והקרקע עליה הוא בנוי. אמנם בחינתו של ההנדסאי טריכטר לא היתה יסודית בעיניי, אך מדובר בשאלה של מומחיות ולא בעובדות חד משמעיות שהנתבעת התעלמה מהן באופן מודע וחסר תום לב, או הסתמכה על נימוקי דחיה המנוגדים לדין, כפי שאירע למשל בת.א. (הרצ') 12105-09-17 פלוני נ' מגדל (15.4.19).

     

  48. לענין אופן התנהלות הנתבעת בהליך המשפטי: עמידתה על חקירת עדים שניתן היה לוותר עליהם, כמו על כתבי הידיעות בעיתונים ושמאי הרכב שבא לבדוק רכב של התובע וצילם אותו בחניית הבית, כמו הניסיון לבצע הרחבת חזית אסורה, כמו הנסיון לחזור מהסכמות שהתקבלו קודם למועד ההוכחות (למשל בתעודות הרפואיות של התובע ובתו), והאווירה העויינת ששררה בדיון ההוכחות, אין לי אלא להצר על כך, אולם הם אינם מהווים עילה לפסיקת ריבית מיוחדת. התובע יפוצה בהחזר מלא של הוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין הולם.

     

  49. לענין הימשכות ההליך המשפטי והשנים שחלפו מאז שנגרם הנזק, הרי שהאשם בכך נעוץ גם בתובע עצמו שהגיש תביעתו על סיפה של תקופת ההתיישנות (שלוש שנים) ואשר ביקש אורכות חוזרות ונשנות לצורך ביצוע החלטות בית המשפט.

     

  50. אני מחייבת את הנתבעת לשלם את מלוא ההוצאות שהוצאו על ידי התובע, בהתאם לשומה שיגיש, וכן מחייבת את הנתבעת ב-57,000 ₪ שכר טרחת עורך דין כולל מע"מ. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. (בשומה שתוגש רשאי התובע להוסיף לסכומי ההוצאות את הפרשי ההצמדה והריבית שצברו, ממועד הוצאתם ועד הגשת השומה).

     

  51. מסכומי הנזק יש להפחית השתתפות עצמית הנקובה בפוליסה, שמשום מה התובע מתעלם ממנה בחישוב הסכומים. מדובר ב-10% מסכום הביטוח של המבנה, דהיינו, 40,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום עריכת הפוליסה ועד מועד הגשת השומה.

     

  52. התובע יגיש שומת הוצאות ופסיקתא לחתימה בתוך 15 ימים. הנתבעת תבחן אותם ותגיב בתוך 15 ימים לאחר מכן.

     

     

    ניתנה היום, כ"ו סיוון תש"פ, 18 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ