מנהל קבוצת פייסבוק לא הסיר פוסט מכפיש – וחויב בפיצויים

פסק דין שכדאי לכל מנהלי הקבוצות לקרוא. בית המשפט קבע כי ברגע שמפנים את תשומת הלב לתוכן פוגעני – המנהלים מחויבים לערוך בירור עומק. אם יחליטו להתעלם, ייאלצו לשלם.

בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה את מנהל דף הפייסבוק "תושבי מוצקין" בפיצויים של כ-20,000 שקל במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש נגדו אחד מחברי הקבוצה, לאחר שהתמהמה בהסרת פוסט מכפיש על אודותיו. השופט אבישי רובס הטיל את האחריות על מנהל הקבוצה אף שלא הוא כתב את הדברים, משום שלא הסיר את הפוסט תוך זמן סביר ואף הגדיל את תהודתו כשיזם עליו דיון בדף.

לפני כשנתיים פורסם בקבוצה פוסט שבו נכתב כי התובע פוטר מעבודתו בעירייה עקב גניבה. התובע פנה לנתבע, מנהל הקבוצה, וטען כי מדובר ב"טרול" שמפיץ עליו שקרים וביקש להסיר את הפוסט.

הנתבע השיב לו כי הוא מתכוון "לפעול נגד התופעה הנפסדת" אך למרות זאת לא הסיר את הפוסט בטענה שהוא עורך בירור משפטי. בהמשך, לאחר שהתובע התריע כי יפנה להליכים משפטיים, העלה הנתבע פוסט שביקש לעורר דיון על הנושא וצירף אליו את הפרסום המשמיץ.

שני הפוסטים הוסרו לבסוף רק לאחר שעות רבות, ובעקבות זאת הגיש התובע באמצעות עו"ד אילן גולדנברג תביעה לפיצויים על פגיעה בשם הטוב.

הנתבע טען להגנתו באמצעות עו"ד יניב לנקרי כי מדובר בתביעת "השתקה", וכי הסיר את התוכן תוך זמן סביר.

מבחן השליטה

בפסק הדין שהכריע בתביעה הבהיר השופט רובס כי הפוסט המקורי, שתיאר את התובע כעבריין, נחשב ללשון הרע אך השאלה במקרה הזה היא מה מידת אחריותו של הנתבע בהתחשב בכך שלא כתב אותו.

השופט קבע כי חוק לשון הרע עדיין לא נותן פתרון לדילמות שהביאה התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות אך בפסיקה כבר נקבע כי אחריות מנהל אתר לפרסום פוגעני תקבע לפי "מבחן השליטה". ככל ששליטתו על התכנים גבוהה יותר ויש בידיו כלים לערוך ולסנן אותם, כך תגבר הנטייה לייחס לו אחריות.

במקרה הנוכחי, מאחר שלנתבע לא הייתה יכולת לשלוט על התכנים המפורסמים בקבוצה טרם הפרסום אי אפשר להטיל עליו אחריות לעצם העלאת הפוסט. ואולם, אחריותו קמה מכוח העובדה שלא הסיר אותו לאחר פניית התובע אף שהוא עצמו סבר שמדובר ב"תופעה נפסדת".

השופט קבע כי אמנם אין לדרוש ממנהל קבוצה למחוק כל פוסט שמישהו נפגע ממנו אך לכל הפחות הוא מחויב לערוך בירור מעמיק לגבי נכונותו. הנתבע, בניגוד לטענתו, לא ערך כל בירור מול מפרסם הפוסט או באמצעות פנייה לעורך דין ובמקום זאת בחר להעלות פוסט עצמאי תוך הפצה חוזרת של הפרסום המכפיש והגברת תהודתו.

לפיכך השופט קבע כי "אחריותו של הנתבע לפרסום נובעת הן מהשתהות בהסרת הפרסום הראשון והן מחמת הפרסום השני, שהוא עצמו ערך".

לגבי הפיצוי, נקבע כי הפרסומים אכן היו משפילים ואף יש משקל לכך שהנתבע לא ערך בדיקה מינימאלית כדי לוודא את אמיתותם. מצד שני, יש להתחשב בכך שהנתבע לא חיבר את הפוסט המקורי והסיר את הפרסומים כבר באותו היום.

בהתאם לכך, השופט לא סבר שמגיע לתובע פיצוי כפול כפי שקובע החוק במקרה של פגיעה מכוונת וגם לא את הפיצוי המרבי (50,000 שקל בתוספת מע"מ).

כך שלבסוף, הנתבע חויב ב-15,000 שקל פיצויי לשון הרע בנוסף לשכ"ט עו"ד של 4,500 שקלים והחזר הוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד אילן גולדנברג
• ב"כ הנתבע: עו"ד יניב לנקרי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.