קשיש ערירי ערך מבית החולים צוואה לטובת אחותו, חודש לפני שמת. ביהמ"ש העדיף אותה על פני צוואה קודמת שבה מלבד מקרר, העניק את רכושו למשפחת מעסיקו לשעבר
דרמה בבית המשפט למשפחה בתל אביב: צוואה שערך ערירי חודש לפני מותו לטובת אחותו תקוים. זאת חרף בקשה לביטול מצד מעסיקו לשעבר של המנוח וארבעת ילדי המעסיק - הזוכים העיקריים בצוואתו הקודמת, בה הוריש המנוח לאחותו מקרר בלבד. מסקנת השופט תומר שלם הייתה שלא הוכחה עילה כלשהי לפסילת הצוואה האחרונה.
המנוח חתם בחייו על 2 צוואות: האחת, מיוני 2004, בה ציווה את רוב רכושו - לרבות דירה בגבעתיים - למעסיקו לשעבר ו-4 ילדיו של המעסיק, כאשר לאחותו היחידה הוריש מקרר בלבד. בצוואתו השנייה, מפברואר 2022, קבע שהאחות היא שתזכה בכל הרכוש, ואם לא תהיה בחיים בשעת מותו - אז שני ילדיה.
הצוואה השנייה נחתמה כשהמנוח היה מאושפז בבית החולים ומרותק למיטתו. חודש לאחר עריכתה - נפטר בגיל 80, כשהוא אלמן ללא ילדים. בשלב זה ביקשה אחותו, כצפוי, לאשר את צוואתו האחרונה לטובתה, בעוד מעסיקו לשעבר וילדיו התנגדו לה בטענה שהיא נגועה בהיעדר כשרות, מעורבות והשפעה בלתי הוגנת.
לטענת החמישה, הם והמנוח ראו עצמם כבני משפחה לכל דבר. נטען שמצבו הרפואי בזמן עריכת הצוואה השנייה היה קשה מאוד: הוא סבל מדמנציה ולא שלט על הסוגרים. על הרקע הזה, עתרו לקיים את הצוואה הראשונה לטובתם.
מנגד טענה האחות שהמנוח היה צלול במועד הצוואה האחרונה והיה מודע לחלוטין להוראותיה. עוד נטען שבניגוד לגרסת המעסיק וילדיו, אחיה שלט בסוגרים כמעט עד יום מותו. היא שללה השפעה בלתי הוגנת מצדה, ובפרט הרחקת המתנגדים מאחיה - שכן כלל לא הייתה מודעת לקיומם, למעט מפגש אחד איתם סמוך למיטת אחיה.
מעורבות מינורית
השופט שלם דחה את טענות ההתנגדות לצוואה האחרונה, אחת לאחת. בסוגיית הכשרות לצוות צוינו הן ממצאי בדיקה פסיכוגריאטרית שנערכה למנוח ביום חתימת הצוואה והן חוות דעת מומחה בית המשפט, אשר שללו שתיהן מגבלות קוגניטיביות שמנעו ממנו לבצע פעולות משפטיות בכלל, וחתימת צוואה בפרט.
"הוכח בפניי בראיות מוצקות, הן של המומחים והן מהעדויות שנשמעו בפניי, כי המנוח הבין שהוא חותם על צוואה, ידע שמטרת הצוואה היא להנחיל את רכושו לאחר מותו, ידע למי הוא מצווה את רכושו, והיה מודע לתוצאות הוראתו מה ייעשה ברכושו לאחר מותו", כתב השופט.
בסוגיית המעורבות הוא ציין שחלקה של האחות בצוואה האחרונה הסתכם ביצירת קשר עם הנוטריון ותיאום בדיקת הפסיכוגריאטר תוך תשלום שכרו. לדבריו במקרים חמורים יותר - כגון הכוללים נוכחות פיזית של הזוכה בצוואה במעמד חתימתה - בתי המשפט לא ראו בכך מעורבות פסולה, וקל וחומר למקרה זה.
לבסוף שלל השופט השפעה בלתי הוגנת מצד האחות. הוא ציין כי אומנם הצוואה השנייה נחתמה בזמן שהמנוח היה מאושפז ומרותק למיטה, ואולם עצם היותו במצב כזה אינו גורר מסקנה אוטומטית שהוא היה נתון להשפעת אחותו ותלוי בה.
בסופו של יום הורה השופט על קיום הצוואה האחרונה תוך שדחה את התנגדות המעסיק וילדיו, וחייב אותם לשלם לאחות המנוח הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כ-70 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יסמין בן דוד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דניאל ארנסט ו/או עו"ד גיא רוזנברג
עו"ד שני פינקלשטיין-מרום
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.