כונסי הנכסים שמונו ל"מיטבית-סיבל" לא הצליחו למכור את המתחם שבבעלותה במשך למעלה מעשור. ביום בהיר אחד הם ביקשו לאשר מכירה לחברת הליסינג "בלו-סקאי" מבלי להתחשב בהצעה שהגישה חברה מתחרה. השופט יעקב פרסקי לא חשב שזה הוגן.
למעלה מעשור לא הצליחו הכונסים למכור את מתחם "חוצות שבע" שבבאר שבע – הנכס המשמעותי ביותר של "מיטבית-סיבל" – שחובותיה לבנקים דיסקונט ופועלים הלכו והאמירו.
לסיוע בבעיה בתחום המסחר
עורך דין מסחרי
בחודש שעבר אושרה סוף-סוף הצעת הרכישה של חברת הליסינג "בלו סקאי" תמורת 410,000 שקל לדונם (סה"כ כ-2.9 מיליון שקל). אלא שאז הסתבר שהכונסים לא פרשו בפני בית המשפט את התמונה המלאה, והייתה על השולחן עוד הצעה – מטעם חברת "שלום פישר השקעות" – מה שטרף את התמונה.
בבקשה שהגישה פישר לביטול המכירה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, היא טענה כי נפלה פגמים בהתנהלות הכונסים.
החברה התקוממה על כך שהכונסים התעלמו מהצעתה להעלות מ-390,000 שקל לדונם ל-450,000 שקל. למעשה, היא הייתה בעיצומו של משא ומתן כשנודע לה לפתע, כי הצעת המתחרה אושרה בחופזה.
היא גם הפנתה לכך שזה קצת תמוה שאחרי 12 שנים שהנכס לא נמכר, המימוש התבקש בבהילות, תוך יום אחד, ומבלי לערוך התמחרות בין המציעות. המבקשת טענה כי ציפתה שהליך כינוס הנכסים יהיה הוגן ושוויוני, אך לא כך אירע.
"בלו-סקאי" – המשיבה – התקוממה וטענה כי קבלת הבקשה תגרום לה לנזקים כבדים. היא עמדה על כך שהצעתה הנדיבה אושרה כדין, ואין לבטל את זכייתה.
הבנקים תמכו כל אחד בצד אחר: דיסקונט במשיבה ואילו הפועלים במבקשת. בנק הפועלים גם הדגיש כי מעולם לא הסכים להצעת המשיבה, ודווקא התעקש על התמחרות.
אמון הציבור על הפרק
השופט יעקב פרסקי החליט לקבל את הבקשה, שכן לטעמו היה מקום לערוך התמחרות בין המציעות.
השופט התפלא על כך שהכונסים הגישו את בקשתם בזמן שהמבקשת עוד הייתה במשא ומתן עם בנק הפועלים.
"במוקד הדברים בולט חוסר האיזון בהתייחסות הכונסים למבקשת לעומת המשיבה", כתב השופט פרסקי וציין כי לא קיבל הסבר על היחס הלא שוויוני הזה. לא ברור מדוע למרות המאמצים הכבירים שעשתה המבקשת כדי להתחרות בהצעת המשיבה, היא לא קיבלה אפילו שיחת טלפון אחת, הוסיף השופט.
גם המהירות שבה פעלו הכונסים לא הייתה סבירה לטעמו, אך על כל פנים, הפגם המהותי ביותר היה שבית המשפט לא קיבל את הנתונים האמיתיים של ההצעות לפני שאישר את בקשת הכונסים. הוצג לו מצג צר כאילו הכונסים כבר הגיעו ל"קו הגמר", באישור שני הבנקים, מה שלא היה נכון.
השופט מצא גם קושי בערבוב תפקידים בין הכונסים לבין הבנקים. "אין פסול בכך שנושה מובטח מסייע לכונסים בתפקידם", הוא כתב, "הקושי מתבטא במצב בו מקומם של הצדדים מיטשטש ויש ערבוב גבולות... בענייננו, התקלה לא הייתה נגרמת אילו היו נשמרים גבולות הסמכות והאחריות שבין הנושים המובטחים ובעלי התפקיד והמידע המלא היה מועבר".
בסיכומו של דבר השופט קבע כי אם ההחלטה תעמוד בעינה יש חשש ל"איבוד אמון הציבור במימוש נכסים מכונסי נכסים", ולכך לא ייתן יד.
לפני סיום השופט ציין כי לאור הזמן הקצר שחלף מאז האישור, לא נראה שייגרמו למשיבה נזקים כל כך חמורים כפי שציינה. משכך, הבקשה התקבלה, ובין המציעות תיערך התמחרות. קופת הכינוס חויבה בהוצאות של 20,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אברהם אברמן, עו"ד חיה שפיגל
- ב"כ המשיבים: עו"ד איתן ארז, עו"ד רפי שחם, עו"ד מור נרדיה
* עורך דין ערי גץ עוסק במשפט אזרחי-מסחרי, דיני חוזים ומקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין