מכונאי שנחשף לחומרים כימיים הוכר כנפגע עבודה

ביטוח לאומי טען כי המכונאי סובל מפסוריאזיס, שהיא מחלה תורשתית, אלא שחוות דעתו של מומחה העור שמונה בתיק לא הותירה מקום לספק בדבר הקשר הסיבתי לתנאי העבודה.

בית הדין לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי והורה לו להכיר במכונאי תעשייה שעובד בבתי הזיקוק בחיפה כנפגע עבודה עקב פגיעות עור שנבעו מחשיפה לחומרים כימיים. השופטת קרן כהן דחתה את נסיונות המוסד לשלול את חוות דעתו של מומחה העור שמונה לבחינת מצבו של העובד, וקבעה כי הוכח ברמה מספקת שהוא סובל ממחלת מקצוע.

התובע (63) עובד בחברת ציוד תעשייתי מ-2004, ובמסגרת עבודתו נחשף למדחסים, משאבות וצנרת שמכילים חומרים כימיים מסוכנים.

מ-2014 סובל התובע מבעיות קשות בעור ידיו אך לא ניתנה לו עדיין אבחנה חד-משמעית: ייתכן שמדובר בדלקת עור וייתכן שמדובר בפסוריאזיס.

לפני כשנתיים הוא ביקש מביטוח לאומי להכיר במחלת העור כמחלת מקצוע ולשלם לו גמלת נפגעי עבודה. לאחר שנדחה הוא הגיש נגד המוסד תביעה, שבמסגרתה מונה מומחה רפואת עור לבדוק האם קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין עבודת התובע.

המומחה נטה לקבוע כי מדובר בפסוריאזיס אך הבהיר שבין כך ובין כך התובע הוא נפגע עבודה. המומחה הבהיר כי אף שפסוריאזיס נחשבת למחלה תורשתית ישנן מצבים שהיא מתפתחת כתוצאה מפגיעה חיצונית בעור ("תופעת קובנר") ורופאים תעסוקתיים רבים מכירים בה כמחלה תעסוקתית.

הביטוח הלאומי לא היה שבע רצון מחוות הדעת וביקש לדחות אותה או למנות מומחה נוסף. המוסד עמד על כך שהמומחה נטה בסופו של דבר לקבוע שהתובע סובל מפסוריאזיס ומדובר במחלה תורשתית. עוד הודגש כי אין כל עדות לכך שהייתה לתובע פגיעה עורית כלשהי לפני שהתפרצה כך ש"תופעת קובנר" אינה רלוונטית במקרה הזה.  

מנגד התובע ביקש לקבל את חוות דעתו של המומחה והבהיר כי גם אם מדובר בפסוריאזיס המחלה התפתחה בידיו כתוצאה מהעבודה האינטנסיבית שלו עם חומרים חריפים הפוגעים בעור.

כשהפסיק לעבוד המצב השתפר

השופטת כהן הגיעה למסקנה כי "הוכח ברמה מספקת של סבירות כי חשיפתו של התובע לחומרים גרם לליקויים בכפות ידיו".

נסיונות הביטוח הלאומי לדחות את עמדת המומחה נדחו, והשופטת קבעה כי מדובר בחוות דעת ברורה ומנומקת שיש לקבלה.

השופטת ציינה כי המומחה מצא כי קיים קשר סיבתי בין מצבו של התובע לבין תנאי עבודתו בין אם מדובר בדלקת עור ובין אם מדובר בפסוריאזיס. בתוך כך השופטת הפנתה לחלק בחוות הדעת שהתייחס לכך שבתקופה שבה התובע הפסיק לעבוד מצבו השתפר – מה שמעיד על הקשר הישיר בין העבודה לבין מצב העור.

לפיכך השופטת ציינה כי "קביעת המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלת הפסוריאזיס ממנה סובל התובע היא קביעה חד משמעית ולא מצאנו כי קיימת הצדקה עובדתית או משפטית שלא לאמצה".

לפיכך נקבע כי הליקוי בידיו של התובע נחשב למחלת מקצוע ולפגיעה בעבודה, כך שהתביעה התקבלה וביטוח לאומי יצטרך לשלם לתובע שכ"ט עו"ד של 5,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד רוני דביר
• ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ג'ומאנה בחוס 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.