יומיים אחרי שקיבלה מכתב סיום העסקה, התובעת גילתה על ההיריון ועדכנה על כך ביום האחרון שלה בעבודה. ביה"ד קבע שהיה על אפליקציית המוניות וחברת כוח האדם שמטעמה הועסקה לבקש היתר לפיטורים
עובדת כוח אדם ב"גט" קיבלה מכתב פיטורים, ויומיים אחר כך התבשרה שהיא הרה. ביומה האחרון של ההודעה המוקדמת עדכנה על מצבה, אך נציגי חברת המוניות וחברת כוח האדם "תגבור" שמטעמה הועסקה, לא טרחו לבקש היתר לסיום העסקתה. השופטת רעות שמר בגס מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה לאחרונה את תביעת העובדת לפיצוי על פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים, ופסקה לה כ-145 אלף שקל.
תחילת הפרשה בינואר 2021, אז התקבלה התובעת לעבודה ב"גט" באמצעות חברת כוח-האדם "תגבור". במרץ אותה שנה החלה העובדת בטיפולי פוריות, כאשר ב-23 לאוגוסט שלחה לה "תגבור" מכתב פיטורים, לאחר שהוחלט לסיים את העסקתה. במסמך נרשם שהעסקתה ב"גט" תסתיים ב-31 לחודש. יומיים לאחר שליחת המכתב, ב-25 לאוגוסט, התבשרה העובדת שהיא בהיריון.
ביומה האחרון של ההודעה המוקדמת, כלומר ב-31 לאוגוסט, עדכנה העובדת הן את "גט" והן את "תגבור" על ההיריון. באפריל 2022 היא ילדה בשעה טובה. בפברואר של השנה העוקבת - הגישה את התביעה לבית הדין.
היא סיפרה במסגרתה שהייתה עובדת מסורה, מקצועית ונאמנה, וכי פוטרה בהליך פסול וללא שימוע בהיותה בהיריון, ומבלי לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. העובדת הוסיפה שלאחר פיטוריה מ"גט", "תגבור" לא הציעה לה עבודות התואמות לכישוריה, ולבסוף מצאה עצמה בהיריון וללא מקור פרנסה.
"גט" טענה להגנתה שהצבת התובעת אצלה הסתיימה בתום-לב, מטעמים ענייניים וללא קשר להיריון. "תגבור", מצדה, ייחסה לתובעת התפטרות לאחר שהתעלמה, כך לטענתה, מפניותיה אליה בנוגע למשרות אפשריות.
גם שימוע לא בוצע
אבל השופטת שמר בגס קבעה שהעובדת פוטרה ולא התפטרה, בראש ובראשונה נוכח ניסוח המכתב שנשלח אליה (כך למשל, נרשם בו "אני מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך", כמקובל במכתבי פיטורים). בתוך כך מצאה השופטת ש"תגבור" אף נמנעה מלסייע לתובעת למצוא עבודה לאחר עדכונה על ההיריון.
מסקנת השופטת הייתה ששתי הנתבעות הפרו חובתן לפי חוק עבודת נשים, משלא פנו לקבל היתר לפיטורים. "מעת שנודע לתגבור כי התובעת בהיריון היה עליה לפעול באופן מיידי בכדי למצוא לתובעת משרה חלופית, ולחילופין לבקש היתר לפיטוריה", כתבה.
בדומה הדגישה השופטת ביחס לחברת המוניות ש"אמנם הידיעה על היריונה של התובעת התקבלה בגט ביום האחרון לעבודתה - אך בהתאם לחוק עבודת נשים ולהלכה הפסוקה אין בכך כדי לפטור את גט מחובתה כמעסיק בפועל לפנות ולקבל היתר בתקופת ההודעה המוקדמת, והיום האחרון לעבודה בפועל חל בגדרי תקופה זו".
לקראת סיום קבעה השופטת שהנתבעות אף הפרו חובתן לערוך שימוע לעובדת טרם פיטוריה. בנסיבות אלה הן חויבו לפצות את האישה ביחד ולחוד - בשל פיטוריה בהיריון וללא שימוע, לצד רכיבים נוספים כגון אי-הפקדות לפנסיה ופיצויי פיטורים - בסך כולל של 128,225 שקל. "תגבור" לבדה חויבה לשלם 1,226 שקל נוספים, בגין ניכוי שכר לא מוסבר.
כמו כן נפסקו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 16,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד מיטל אמנט שטרמר
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד עידן אבן
- ב"כ הנתבעת 2: עו"ד אדם עדי ושוש שורק יעקב
עו"ד מאירה צדוק
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.