מחיר למשתכן: מי צריך לשאת בהוצאות מכפילי החניה?

דיירי בניין במרכז - חלקם עם מכפילים וחלקם בלי - ניהלו משפט בסוגיה הנוקבת, שבסופו נקבע: "יש ללכת אחר התקנון והסכמי המכר"

רוכשי דירות "מחיר למשתכן" עם חניות רגילות פנו בתביעה למפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, בטענה שאינם צריכים לשאת בעלויות מכפילי החניה של שכניהם. אלא שהמפקח קבע: יש ללכת אחר הוראות תקנון הבניין והסכמי המכר המפורשות – שלפיהן על כולם להתחלק בהוצאות המכפילים.

במוקד התביעה: בית משותף ברחוב יוסי בנאי שבראש העין. הצדדים רכשו את הדירות בבניין במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". בהסכמי המכר נקבע שהחל ממועד המסירה, על הקונה לשאת בהוצאות הרכוש המשותף בהתאם לחלקו היחסי, לרבות מכפילי חניה, וזאת "אף אם הוצמדו/יוצמדו לדירות מסוימות".

התובעים, בעלי חניות רגילות בבניין, טענו בתביעתם כנגד בעלי המכפילים שמדובר בסעיף ש"הוסלק" בחוזי המכר לשיטתם, מכפילי החניה אינם יכולים להיחשב רכוש משותף אלא פרטי, ובהתאם לכך יש לחייב רק את בעליהם בהוצאות.

מנגד טענו הנתבעים שמכפילי החניה שלהם הינם חלק ממתקני הבית המשותף, וכי אלה היוו תנאי יסודי לקבלת היתר בנייה - שבלעדיהם לא היה ניתן. נטען שמדובר בתביעה קנטרנית המבזבזת זמן שיפוטי יקר, וכי מדובר בעלויות זעומות כך או כך.

נציגות הבניין הצטרפה לקו הטיעון של בעלי המכפילים, תוך שהוסיפה כי משבחרו התובעים להתקשר בהסכם מרצונם החופשי, הם לא יכולים לשנותו בדיעבד בהתאם למאווייהם.

"אין לי סמכות להתערב"

המפקח פורת קיבל את טענות הנתבעים, בעלי המכפילים והנציגות; זאת על רקע לשונם הברורה הן של הסכמי המכר והן של תקנון הבניין, אשר אינה מותירה מקום לספק ביחס לזהות הצריכים לשאת בעלות מכפילי החניה.

כך, לפי התקנון "חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף שבתחום כל מבנה תחול על כל בעלי הדירות שבאותו מבנה. ההוצאות ותחזוקה שוטפת של המתקנים המשותפים בבניין, לרבות מתקן חניה מכאני (להלן: "מכפילי חניה")". המפקח הבהיר שהוא נעדר סמכות לבטל סעיפים מתקנון מוסכם שנרשם.

"כל פרשנות אחרת המבקשת להטיל את הנטל להחזקת מכפילי החניה רק על חלק מבעלי הדירות, קרי בעלי הדירות שלהם יש מכפילי חניה, תהיה התערבות אסורה בלשון התקנון המוסכם, התערבות שאין לאפשר", כתב המפקח והוסיף: "לו חפצו מנסחי התקנון המוסכם להחריג את הוצאות מכפילי החניה, מה מנע מהם לעשות זאת? דבר לא מנע".

לפיכך, סיכם המפקח, "המסקנה המשפטית הבלתי נמנעת" היא כי בהתאם לתקנון – כלל בעלי הדירות נדרשים לשאת בהוצאות ההחזקה והתחזוקה השוטפת של מכפילי החניה. הובהר, לעניין זה, שתקנון מוסכם מהווה הסכם מחייב בין כלל בעלי הדירות, מעין "חוקה פנימית" של הבניין, כאשר אי-נוחות בלבד של חלק מהדיירים אינה מהווה עילה מוצדקת להתערבות בהוראותיו השונות.

הוא הדין ביחס להסכמי המכר, העיר המפקח לסיום. לדבריו משחתמו התובעים על חוזי המחיר למשתכן לרכישת דירותיהם – הביעו את הסכמתם המלאה והמפורשת לכל תנאיהם, לרבות הסעיף שעניינו השתתפותם בהוצאות מכפילי החניה.

התביעה נדחתה, ובעלי החניות הרגילות חויבו ב-12.5 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת בעלי המכפילים ונציגות הבניין.

• ב"כ התובעים: עו"ד מיש דר
• ב"כ בעלי המכפילים: עו"ד משה אמיר
• ב"כ הנציגות: עו"ד אליאב ישראל

לפסק הדין המלא בתיק מס' 6/530/2021

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.