בית הדין האזורי לעבודה קיבל לאחרונה את תביעת המורה לפיצוי על הודעה מוקדמת, אולם דחה את תביעתה לאובדן הכנסה, לאחר שלא שוכנע שעשתה מאמצים כנים להשתלב מחדש בעבודה בקונסרבטוריון שבבת ים.
החל מדצמבר 2009 עבדה המורה לפסנתר בקונסרבטוריון העירוני של בת ים. בחוזה ההעסקה הוסכם כי היא תעבוד יומיים בשבוע, כל יום במשך שש שעות, ושכרה הממוצע עמד על 1,314 שקל.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין עבודה
בנובמבר 2011, לאחר שילדה את בנה, יצאה המורה לחופשת לידה עד לנובמבר 2012. כשהמורה ביקשה לחזור, היא גילתה ששיטת איתור התלמידים השתנתה, והיא התבקשה לשווק את עצמה כדי שתהיה לה עבודה.
המורה סירבה לשיטה החדשה, ובדצמבר 2013, לאחר פניות חוזרות ונשנות למציאת פתרון היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בטענה שפוטרה שלא כדין לאחר חופשת הלידה. לטענתה הקונסרבטוריון פגע בזכויותיה, וסיכל את חזרתה לעבודה כשלא הפנה אליה תלמידים, לכן מגיע לה פיצוי כולל של כ-90 אלף שקל עבור יתרת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, אובדן הכנסה, פיצוי עבור פיטורים שלא כדין ופיצוי כספי מכוח חוק עבודת נשים.
מהקונסרבטוריון הסבירו שהוסכם ששכר המורה תלוי במספר התלמידים שברשותה, ושכבר קרה בעבר שלא היו לה תלמידים, לכן לא קיבלה שכר.
מעבר לכך, נעשו ניסיונות רבים לסייע למורה למצוא קבוצת תלמידים חדשה, והוצע לה שכר התחלתי בחודשים הראשונים, גם אם לא תגיע למכסה מינימאלית שתאפשר לה להתפרנס. בנוסף ולפנים משורת הדין, הם שילמו לה עבור שני חודשי שכר, כשבפועל היא לא עבדה בתקופה הזו.
לבסוף נטען שלמרות ניסיונותיהם לסייע, המורה סירבה לבצע פעולות אקטיביות לאיתור תלמידים, ובכך סיכלה בעצמה את המשך קיום החוזה. משכך, יש לראות בה כמי שהתפטרה.
מתעסקת בעבר
השופטת שרון אלקיים הסבירה שהקונסרבטוריון טעה כשלא הבהיר למורה שהארכת חופשת הלידה שלה מעבר לספטמבר 2012 עשוי להביא למצב בו לא יהיו לה תלמידים שתוכל ללמד, משום שאז מתחילה שנת הלימודים. כך ולמרות מודעותה שייתכן שלא יהיו לה תלמידים, הקונסרבטוריון הוא שאפשר לה להאריך את החופשה, לכן היה עליו להחזירה במועד המוסכם – נובמבר 2012.
משכך, קבעה השופטת, המורה לא הוחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה באופן המהווה פיטורים לפי חוק עבודת נשים.
מאידך, קבעה השופטת אלקיים, עולה כי מצד הקונסרבטוריון נעשו מאמצים כנים כדי להשיב את המורה לעבודה, אולם לא ניתן לומר אותו הדבר על המורה, שהייתה עסוקה בקבלת פיצוי על העבר, ולא ניסתה באמת לבנות את העתיד. כך למשל, היא טסה לחו"ל בסמוך למועד פתיחת הלימודים מה שמנע ממנה לקחת חלק פעיל באירועי השיווק שארגן הקונסרבטוריון.
לאור מסקנה זו, הסבירה השופטת, נפסק למורה פיצוי על הפרת חוק עבודת נשים ופיטורים שלא כדין בסך 10,284 שקל, ולא 50 אלף כפי שהמורה תבעה. מסיבה זו גם נשללה תביעתה לאובדן הכנסה.
עם זאת, קבעה השופטת, מאחר שהמורה חזרה מחופשת לידה, על הקונסרבטוריון הייתה חובה מוגברת לאתר לה תלמידים, כדי לאפשר את חזרתה. מאחר שהיא לא הוחזרה, היא זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בסך שכרה הממוצע 1,314 שקל, ולא 1,829 כפי שתבעה.
כך, ומאחר שכאמור המורה חישבה את שכרה למעלה משכרה הממוצע, דחתה השופטת את תביעתה ליתרת פיצויי הפיטורים.
הקונסרבטוריון ישלם למורה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלכסנדר גלפנד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מירב קנזי-נאמן
* עורך דין מאיר דהן עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין