לאחר שבית הדין האזורי בתל-אביב פסק שהאישה לא תקבל את כתובתה משום שהגישה תלונת שווא על אלימות, בית הדין הגדול התערב והבהיר: היעדר ראיות למעשי אלימות במשפחה לא מעיד על שקר.
בית הדין הרבני הגדול הפך לאחרונה את החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב וקבע כי אישה שהגישה תלונה על אלימות נגד בעלה לא מפסידה את כתובתה ומזונותיה אפילו שהתיק נגדו נסגר. דייני בית הדין הגדול קבעו כי בית הדין האזורי מיהר להגיע למסקנה שהתלונה הייתה כוזבת, אף שעילת סגירת התיק הייתה חוסר ראיות ולא חוסר אשמה.
בשנה שעברה קיבל בית הדין תביעת גירושין שהגיש בעל ואב לשניים, חייב את אשתו לקבל גט בניגוד לרצונה, וקבע כי היא הפסידה את מזונותיה ואת כתובתה משום ששבועיים לאחר תום הדיונים היא הגישה נגד בעלה תלונה כוזבת על אלימות.
בערעור שהגישה האישה על פסק הדין נטען שהתלונה לא הייתה שקרית והאישה אכן חששה לעצמה ולילדים לאחר שבעלה נכנס לבית, זרק אותם על המיטות באגרסיביות, צעק עליה וקילל אותה.
בתוך כך נטען כי העובדה שהתיק נסגר מחוסר ראיות מעידה על כך שלא מדובר בשקר, שהרי עילת הסגירה לא הייתה חוסר אשמה.
מנגד טען הבעל צידד בהחלטת בית הדין האזורי וטען כי האישה משקרת וכי הגישה את התלונה כדי להרחיקו מילדיו.
מסקנה עובדתית שגויה
הדיינים הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק והרב אברהם שינדלר מתחו ביקורת על כך שבית הדין האזורי הסיק שהתלונה הייתה שקרית מבלי לזמן את הצדדים לדיון לצורך בירור האמת.
"מצב זה אינו תקין, הרי לא יעלה על הדעת להוציא פסק דין לחייב בגט ולהפסיד כתובה ומזונות רק על פי תכתובות בין צדדים ללא קיום כל דיון בנושא. זה נוגד את ההלכה ונוגד את תקנות הדיון", נכתב בפסק הדין.
לגופו של עניין הדיינים קבעו כי "המסקנה העובדתית שמדובר ב'תלונת שווא שגויה". כך, הם הפנו לדוח של לשכת הרווחה שבו נכתב כי בנם של הצדדים אמר שהוא מפחד מאביו כי הוא קילל את אמו וזרק אותו על המיטה.
בנוסף, בדיון שנערך בבית המשפט למשפחה נחשפה הקלטה שבה נשמע הבעל צועק על אשתו ואומר לה דברים כמו "יאללה, יאללה צאי מפה" ו"תעופי לי מהעיניים" כשברקע הילדים בוכים.
"הרושם שמתקבל אצלנו", כתבו הדיינים, "הוא שהבעל איננו חף מהתנהלות אלימה, ובוודאי אין כאן מצד האישה חששות מופרכים מהתנהלות הבעל והגשת 'תלונת שווא' למשטרה".
בהמשך הדיינים הפנו להנחיות פרקליטות המדינה למשטרה וכתבו כי סגירת תיק מחוסר ראיות אינה מעידה על חוסר אשמה אלא על כך שיש ראיות לאלימות אבל הן לא מספיקות להרשעה פלילית.
כמו כן צוין שמטבע הדברים אלימות במשפחה נעשית במחשכים, ללא עדים וראיות, ולכן קשה להוכיחה. בהקשר זה נכתב כי אם בכל פעם שאישה תתלונן על בעלה והתיק ייסגר מחוסר אשמה היא תחויב בגט ותפסיד כתובה, הרי שייתכן כי היא תיענש פעמיים.
לפיכך הדיינים קבעו כי לא היה מקום לחייב את האישה בגט ולהורות כי הפסידה את כתובתה ומזונותיה, והומלץ לצדדים למצוא את הדרך לסיים את הסכסוך – אם על-ידי שיקום הנישואים ואם באמצעות גירושים בהסכמה.
- בשם המערערת: הטוענים הרבניים יעקב קלמן ומשה ליבוביץ
- בשם המשיב: מאיר סורקיס, עוד גירושין
עו"ד סיון אוחנה עובד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין