הטעויות של מגדת העתידות שלא חזתה את הליכי השומה

המיסטיקנית לא הצליחה לסתור את טענת מנהל המע"מ כי העלימה הכנסות של 2 מיליון שקל. כך היא יכלה לנהל את המערכה מול רשות המיסים טוב יותר

בעת חילוקי דעות מול רשות המיסים על גובה הכנסות צריך לתכנן את הוכחת הטענות שמעלים ובאותה נשימה גם לדעת להפריך ולמוטט את הטענות של רשות המיסים.

דוגמה לניהול טיעונים לא מוצלח ניתן ללמוד מגב' אברזל סימונה שמחה, המעידה על עצמה שהיא מגדת עתידות ואף מתפרנסת מכך למחייתה. לצורך כך, לקוחות שבאים אליה מגלים קלפים או שותים קפה, ובדרכים ושיטות הידועות לה היא קוראת בקלפים ובקפה וחוזה להם עתידות. כמו כן, לפי הצורך ולפי הבעיות שהלקוח מבקש להתמודד איתן, היא נותנת להם מיני קמעות על מנת שיהוו פתרון עבורם.

בשנת 2004 פתחה גב' אברזל תיק כעוסק פטור לצורך מע"מ. המשמעות היא שמחזור עסקאותיה לא עולה על סף מסוים ולכן היא פטורה מדיווח מע"מ עסקאות.

אלא מנהל מע"מ, שחקר בעניינה, התרשם שמחזור עסקאותיה עולה על אותו סף של עוסק פטור, ולפיכך הצהרתה אינה נכונה ועליה לשלם מע"מ עסקאות כפי שמורה חוק המע"מ.

לדבריו, היא קיבלה עשרות לקוחות ביום תמורת 400 שקלים למפגש, ועבור הכנת קמעות וטיפול גבתה אלפי שקלים נוספים – והכל ללא הוצאת חשבונית או קבלה וכמובן ללא דיווח לרשות המיסים. נטען כי המערערת בעלת הכנסות גבוהות של כ-2.3 מיליון שקלים, וחייבת במס עסקאות של כ-332,000 שקלים, אותם היא העלימה באמצעות הפקדת הכספים בחשבונות בנק של אחרים שקרובים לה.

גב' אברזל עמדה על כך שהצהרתה נכונה, והמחלוקת הגיעה לבית המשפט המחוזי בלוד כשהגישה ערעור על שומת מנהל מע"מ. מסתבר, שהיא לא הצליחה לחזות את העתידות שלה עצמה ואף לא את פסיקת בית המשפט בערעור.

המערערת טענה לקשיים כלכליים וסף הכנסות נמוך מאוד. לדבריה, אמנם היא קיבלה כספים אך מקורם במכרים ובני משפחה, והיא החזירה להם אותם. העיסוק כמגדת עתידות וקריאת קלפים מניב הכנסות זעומות ולא כטענת מנהל מע"מ. היא גם טענה לעלויות שהיו לה בתשלומים לגורמים שונים בהם רב ונשים ערביות שהכינו את הקמעות.

בית המשפט דחה את הערעור וקיבל את גרסת מנהל מע"מ. בהחלטתו, נימק בית המשפט שהמערערת טענה טענות על כספים מגורמים שונים, תשלומים ששילמה לאנשים, תקבולים והלוואות מבני משפחה, אבל לא הוכיחה אותן. המערערת בחרה שלא לזמן לעדות את כל האנשים שהזכירה והיו יכולים אולי לתמוך בטענותיה.

בחלק מהמקרים היא גם לא חשפה פרטים ושמות של אותם אנשים והעדיפה לשמור אותם עלומים ואלמוניים, למשל אותם גורמים שלטענתה הזמינה מהם קמעות.

המערערת לא התמודדה עם טענות מנהל המע"מ ולא סתרה אותן, אלא רק טענה שמצבה הכלכלי רע ושלא ניתן להפיק הכנסות גבוהות מקריאה בקפה ובקלפים. לאור זאת, בית המשפט דחה כאמור את הערעור.

מאות קילו של קפה

חשוב להבין, כשטוענים בפני בית משפט על מצב כלכלי דחוק, הטיעון יכול אולי לסייע בגזירת הדין (העונש) במשפט פלילי או לצורך שיקולי גבייה, אולם בדרך כלל לא תהיה לכך השפעה על החלטת בית המשפט בשאלה האם הייתה הכנסה או לא, ומה היה גובהה.

כמו כן, בניהול משפט לא ניתן להסתמך על טענה בעלמא. כלומר, אם טענתם משהו שאפשר להוכיח, עליכם להביא את הראיות שמוכיחות זאת.

לגבי עדים, הכלל הוא כי הימנעות מהבאתם משמעה שאילו הם היו מעידים, אזי עדותם הייתה לרעה. כלומר טענה שיש עדים מבלי להביא אותם להעיד בבית משפט, מקימה חזקה הפוכה לרעת הטוען.

תמיד צריך לדעת אלו טענות להעלות וכיצד להגן עליהן, שלא יתהפכו לרעת הטוען. בניית הטיעונים חייבת להיות מלווה בהצעה לבניית שומה חלופית לזו שמועלית על ידי המנהל.

לדוגמה, ניתן היה לתקוף את המחיר שנטען על ידי המנהל שנגבה מלקוחות, למצוא לקוחות שהמחיר שנגבה מהם היה נמוך יותר, ולהראות שהטענה לעשרות לקוחות ביום היא מופרכת באמצעות הצגת חישובים, לוחות זמנים ואפילו צילומי מצלמות אבטחה. אם למשל כל לקוח מקבל שרות במשך שעה, הרי שביום נתון בלתי אפשרי להגיע לעשרות לקוחות.

לפחות, אם נלך עם טענת המנהל לעשרות לקוחות ביום, היה נכון לדרוש לקזז את עלות הקפה לכל אותם הלקוחות הרבים – מאות קילו של קפה. ובאותה אנלוגיה, אפשר היה להביא אסמכתאות כמה קפה נרכש בפועל ולהוכיח בדרך זו שבפועל פחות לקוחות קיבלו שרות.

ניהול טיעונים מצריך מלאכת מרכבה שחלקה היא למוטט את טענות המנהל וחלקה האחר היא בניית שומה חליפית, סבירה ומציאותית.

לפסק הדין בתיק ע"מ 35877-06-19

• בפסק הדין לא צוינו שמות ב"כ הצדדים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין