מאבק שכנים בקריית שלום: ביהמ"ש עצר השתלטות על חצר הבניין

דייר שסיפח לעצמו חלק מהרכוש המשותף חויב להשיב את המצב לקדמותו ולשלם לשכנותיו 85,000 שקל. תביעתו הנגדית לפיצוי של למעלה מחצי מיליון שקל נדחתה

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי דייר בקומת קרקע בבניין בקריית שלום פעל שלא כדין כשהשתלט באופן חד-צדדי על חלק מהחצר המשותפת. סגן הנשיאה, השופט טל חבקין, חייב אותו לחדול מהשימוש הייחודי ולשלם לשכנותיו מהקומה העליונה פיצויים והוצאות בסך 85,000 שקל.

במוקד ההליך: בניין משותף בן ארבע דירות ברחוב אלכסנדר זייד שבדרום תל אביב. התובעות, אם ובתה, הן בעלות דירה בקומה העליונה, כאשר לנתבע נכס בקומת המרתף, מתחת לדירתן.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט בספטמבר 2020 טענו השתיים ששכנן מהקומה התחתונה השתלט על חלק החצר ששימש אותן במשך שנים, חסם מעברים והקים בשטח דק, גדרות ועציצים. בתוך כך טענו כי נשללה מהן זכות השימוש במחסן ובחניה שהיו להן בחצר מזה שנים רבות. לעמדתן יש להפסיק את השימוש הייחודי שעושה השכן בחלק מהחצר, כמו גם לחייבו לשלם להן 420,000 שקל.

להגנתו טען השכן שהנוהג המקובל בשכונת קריית שלום הוא שהדיירים בקומת הקרקע זכאים לשימוש ייחודי בחצר, בעוד אלה שבקומה העליונה זכאים לשימוש ייחודי בגג, והסכם בין הצדדים מ-2017 אימץ נוהג זה. אשר למחסן ולחניה, נטען שבהתאם לתב"ע החלה במקום אין אפשרות להשתמש בחצר לצרכים הללו, וממילא התובעות לא זכאיות להקימם שם.

לצד כתב ההגנה הגיש השכן תביעה שכנגד בסך 582,000 שקל בה נטען, בין השאר, שהתובעות עיכבו את הרחבת דירתו באופן שהסב לו נזקים.

השתלטות כוחנית

אבל השופט חבקין דחה את טענת השכן לפיה ההסכם בין הצדדים איפשר לו לעשות שימוש ייחודי בחלק מהחצר עליו השתלט, עוד בטרם יבנו התובעות על הגג. "פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון ההסכם, והיא אינה הגיונית לגופה. לא סביר שהתובעות יוותרו על זכותן להשתמש ברכוש המשותף, במיוחד כשהייתה להן חצר שהשתמשו בה באופן ייחודי, כל עוד הן לא בנו על הגג ולא קיבלו שימוש ייחודי בו", הדגיש.

בפסק הדין תוארה השתלטות הנתבע על חלק החצר שהיה בשימוש שכנותיו כחד צדדית וכוחנית, העולה כדי הפרה ברורה של הדין והלוקה בחוסר תום לב. בהמשך דחה השופט לחלוטין את התביעה שכנגד מטעם השכן בנימוק שההסכם מ-2017 ביטל תביעות הדדיות מהעבר.

לצד זאת, גם מרבית הדרישות הכספיות מטעם השכנות, כמו תביעה לדמי שימוש ראויים, נדחו על-ידי השופט. הוא הסתפק בפסיקת פיצוי סמלי על נזק לא ממוני. "אני סבור שנטילה חד צדדית של מקרקעין שהיו עד אותו שלב בשימוש התובעות באורח חד-צדדי, בלא להגיש תביעה ולקבל סעד, בבחינת דין עצמי, כמו גם מניעת אפשרות מעבר בין החצרות - מצדיקים לפסוק פיצוי בנסיבות העניין, אם כי לא ברף הגבוה שהתבקש", נימק.

בסופו של יום הורה השופט לשכן להפסיק לעשות שימוש ייחודי בחלק החצר עליו השתלט, להסיר את החסימות שהציב ולחדש את זכות המעבר של התובעות בו. כמו כן הוא חויב לשלם להן 10,000 שקל בשל עוגמת נפש ו-75,000 שקל הוצאות משפט. עוד נקבע כי השכנות זכאיות לבנות מחדש מחסן וחניה, ובלבד שהקמתם תיעשה בהתאם לדיני התכנון והבנייה.

• ב"כ התובעות והנתבעות שכנגד: עו"ד אלי טיקטינסקי
• ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד ירון חיים 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.